"הייתי בשבת חתן. הנשים היו בחדר אחד והגברים בחדר אחר. הם ישבו ופטפטו ופתאום נכנסה אישה ופרשה לפני הקהל סדין לבן ועליו כתמי דם. שאלתי את אימא שלי, "מה זה?" היא אמרה שזו ההוכחה שהכלה הייתה בתולה. ואז היא סיפרה לי מה עשו בתימן לְכלות שהתגלה שלא היו בתולות, איך היו גוררים אותן ברחוב למען יראו וייראו. שאלתי אותה, "ומה עשו בחורות במושב ששכבו עם החבר שלהן לפני החתונה? איך הן הוכיחו שהיו בתולות?" אימא ענתה שאולי שפכו יין אדום על הסדין כדי להראות כאילו היו בתולות. באותו רגע אמרתי לה שאני לעולם, אבל לעולם, לא אתחתן לפני גיל שלושים . " הספר מגולל את סיפורה של ילדה קטנה הגדֵלה בבית דתי במושב עולים מתימן בשנותיה הראשונות של המדינה, תקופה שמאופיינת בעליות המוניות ובתחושה של ימות משיח, ובה נקבצים יהודים מארבע כנפות תבל בארץ ישראל. המחסור והחדירות היומיומיות של פדאיונים מעזה מחייבים את התגייסות כל בני המשפחה להתמודדות עם הקשיים. המבוגרים עובדים בשדה ובשמירה לילית, והילדים הקטנים מוציאים את הצאן למרעה. באווירה זו ילדה קטנה בוחנת את הנורמות החברתיות והאמוניות בסביבתה וחולמת להקים מעבדה משלה כשתגדל, ולחקור בה איך ולמה נוצרו החיים. שאלות אלה ילוו אותה עד לשיעור כימיה באוניברסיטה בנושא הרזוננס, שפתח צוהר לעולם האטומים, ומאז היא מתלבטת כיצד הכוחות בין הפרוטונים לאלקטרונים באטומים יצרו את מורכבות החיים. מזל חופי גדלה ולמדה במושב עולים מתימן, סיימה תואר ראשון בביולוגיה ואחריו תואר שני ותואר שלישי בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב. עשתה פוסט-דוקטורט במכוני הבריאות הלאומיים של ארצות הברית בבתסדה שבמרילנד ובמכון ויצמן במחלקה לנוירולוגיה, המשיכה להוראת ביולוגיה בבתי ספר וחזרה למחקר באימונולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. במסגרת עבודתה המדעית פרסמה מאמרים רבים שזכו לציטוטים רבים בספרות המדעית.

"הייתי בשבת חתן. הנשים היו בחדר אחד והגברים בחדר אחר. הם ישבו ופטפטו ופתאום נכנסה אישה ופרשה לפני הקהל סדין לבן ועליו כתמי דם. שאלתי את אימא שלי, "מה זה?" היא אמרה שזו ההוכחה שהכלה הייתה בתולה. ואז היא סיפרה לי מה עשו בתימן לְכלות שהתגלה שלא היו בתולות, איך היו גוררים אותן ברחוב למען יראו וייראו. שאלתי אותה, "ומה עשו בחורות במושב ששכבו עם החבר שלהן לפני החתונה? איך הן הוכיחו שהיו בתולות?" אימא ענתה שאולי שפכו יין אדום על הסדין כדי להראות כאילו היו בתולות. באותו רגע אמרתי לה שאני לעולם, אבל לעולם, לא אתחתן לפני גיל שלושים . " הספר מגולל את סיפורה של ילדה קטנה הגדֵלה בבית דתי במושב עולים מתימן בשנותיה הראשונות של המדינה, תקופה שמאופיינת בעליות המוניות ובתחושה של ימות משיח, ובה נקבצים יהודים מארבע כנפות תבל בארץ ישראל. המחסור והחדירות היומיומיות של פדאיונים מעזה מחייבים את התגייסות כל בני המשפחה להתמודדות עם הקשיים. המבוגרים עובדים בשדה ובשמירה לילית, והילדים הקטנים מוציאים את הצאן למרעה. באווירה זו ילדה קטנה בוחנת את הנורמות החברתיות והאמוניות בסביבתה וחולמת להקים מעבדה משלה כשתגדל, ולחקור בה איך ולמה נוצרו החיים. שאלות אלה ילוו אותה עד לשיעור כימיה באוניברסיטה בנושא הרזוננס, שפתח צוהר לעולם האטומים, ומאז היא מתלבטת כיצד הכוחות בין הפרוטונים לאלקטרונים באטומים יצרו את מורכבות החיים. מזל חופי גדלה ולמדה במושב עולים מתימן, סיימה תואר ראשון בביולוגיה ואחריו תואר שני ותואר שלישי בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב. עשתה פוסט-דוקטורט במכוני הבריאות הלאומיים של ארצות הברית בבתסדה שבמרילנד ובמכון ויצמן במחלקה לנוירולוגיה, המשיכה להוראת ביולוגיה בבתי ספר וחזרה למחקר באימונולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. במסגרת עבודתה המדעית פרסמה מאמרים רבים שזכו לציטוטים רבים בספרות המדעית.