אני הייתי אנסטסיה

רוסיה, 17 ביולי :1918 אנסטסיה רומנוב, בתו של הצאר, מובלת על ידי המשטרה החשאית יחד עם כל בני משפחתה אל מרתף קר וחשוך בסיביר, שם הם עומדים מול כיתת יורים ומוצאים להורג. סוכני המשטרה טוענים שאיש לא שרד. גרמניה, 17 בפברואר :1920 אישה צעירה נמשית מתעלה, רועדת מקור ומבוהלת. היא מסרבת להסביר כיצד הגיעה למים הקפואים, ובדיקה מגלה כי גופה מכוסה צלקות. כאשר היא סוף סוף מסכימה לדבר, הצעירה המסתורית טוענת שהיא אנסטסיה רומנוב, היורשת היחידה של משפחת הצאר המנוח, ששרדה את רצח משפחתה. טענתה מציתה סערה ארוכת שנים בגרמניה, ששיאה במשפט מתוקשר. הרומן ההיסטורי המרתק אני הייתי אנסטסיה , המבוסס על אירועים אמיתיים, מלווה את ימיה האחרונים של שושלת רומנוב בימים שאחרי המהפכה, את ההידרדרות מחיי מותרות ועושר לחיים פשוטים הרחק מביתם, את היחסים שנרקמו עם החיילים שנשלחו לשמור עליהם, את התקווה להינצל והתדהמה כשהבינו שגורלם נחרץ. במקביל הוא מספר את סיפורה של אנה אנדרסון, האישה שטענה עד סוף ימיה שהיא–היא הנסיכה האבודה אנסטסיה ויצרה תעלומה שנפתרה רק שנים לאחר מותה. אני הייתי אנסטסיה הפך לרב–מכר מייד עם צאתו לאור ,ממש כמו ספריה האחרים של אריאל לוהון , שם קוד הלן ו הנהר הקפוא . לוהון מיטיבה לספר סיפורים היסטוריים, מלאי דרמה ומתח, בכיכובן של נשים אמיתיות. “הפרוזה הקולחת ורבת–ההבעה של לוהון מעבירה את הקורא אל עולם אחר, ברומן היסטורי דרמטי, מותח ומספק.“ יו–אס–איי טודיי “מסקרן, מפתיע, סוחף ומרתק לחלוטין. אריאל לוהון פורשׂת סיפור מורכב במיומנות, בסגנון ובחמלה.“ ליסה וינגייט