אתמוליים

״ממזרי, נועז, מקורי, בלי כפפות. לקחת ליד ולנגוס. מצאתי את עצמי מרותקת, הוגה, נוגה, צוחקת בקול. חשופה במערומי מחשבותיי. אנטי-נזיר שמכר את הקריירה (וקנה גלשן) הציב מראות מהדהדות.״ ״עדשה לא נדושה ופנינה של שנינות. הספר איתי גם בשירותים. במקום הסלולרי.״ ״עמוק כעומק הקורא ומעיף כרוחב כנפיו.״ ״משב נפש מרענן.״ אני עדיין מחפש את אלו שיסכימו לעמוד מאחורי הציטוטים הללו.... אתמוליים. רכבת הרים שמתפתלת בין אוקיינוסים וסמטאות, אירועים ואנשים, ומתארת פנים וקרביים בראיית עולם לא שכיחה ובלתי נשכחת. הודעת דוא”ל טרנסאטלנטית, בה סיפרתי לבתי על יום גדוש בחוויות, הייתה כנף הפרפר שהניעה את הקטר. בחרתי סיפורים אמיתיים וחוויות אישיות, מכל גווני הרגש, אשר מתוכן נגלה והולך המכנה האנושי המשותף. וכן אדם אחד. הנני.