"ניערתי את עצמי, הזזתי הצידה את אבחנותיי, את רגשותיי. הזכרתי לעצמי שהחלטתי דבר מה, ואני עומדת בו. 'זה מאוד פשוט,' אני אומרת כשאני עדיין מחפשת שפת גוף המתאימה למעמדי החדש. 'בשנה האחרונה ירדתי יותר משלושים קילו, ואני מרגישה חדשה לגמרי, כאילו אני אסיר משוחרר. אבל יש לי התקפי חרדה, ואני חיה בפחד מתמיד מהידיעה שאני עלולה לאבד את היכולת להמשיך בשינוי המדהים שעשיתי בחיי, וחומות הכלא של גופי ייסגרו עליי מחדש". מה מניע אישה בת שבעים לצאת לחיפוש אחרי אחות שאבדה ושאותה לא פגשה מעולם? סיגל פרינס נולדה למשפחה שאיבדה את כל ילדיה בשואה. שני בנים שנרצחו ובת אחת ששרדה את התופת, אך נחטפה על ידי הכנסייה הקתולית, הוטבלה ונעלמה. סיגל, גיבורת הספר, מרגישה כל חייה שהיא בת מחליפה, ובשל כך הקשר שלה עם הוריה, ובמיוחד עם אימה, מורכב ומתוח. בבגרותה המאוחרת מרגישה סיגל שהיא חייבת למצוא את אחותה האבודה, להחזיר אותה למשפחה ועל ידי כך לתקן את העוול הנורא. במהלך המסע הזה היא מבינה שזהו גם מסע אל תוככי נפשה ופונה לטיפול נפשי. בזכות השיחות סיגל חושפת עולם שהיה קיים בסתר נפשה ובחיים החדשים שנבנו בעבור אחותה. העלילה מטלטלת, בחלקה בלשית ובחלקה דרמה היסטורית שיש בה גם מחֵקֶר השואה. אֶת אחותי, אֶת עצמי שואב את הקורא אל תוך התרחשויות המשקפות משפחה פגומה ובו־זמנית אמיצה כל כך, סיפור שהוא נשורת של השואה. בלה רות סמואל טננהולץ היא ילידת הולנד, והוריה ושתי אחיותיה הגדולות הם ניצולי שואה. היא דוקטור לספרות אנגלית והייתה מרצה לספרות במכללות "שאנן" ו"גורדון". היום היא עוסקת בכתיבה ובתרגום, חוקרת את זיכרון השואה, מנסה להגביר את המודעות לשואה בהולנד. היא עמיתת מחקר פורום עמיתי שפיגל, המכון לחקר השואה באוניברסיטת בר-אילן. היא אם לשישה ילדים בוגרים, מוקפת נכדים ונינים. "אֶת אחותי, אֶת עצמי" הוא ספרה הרביעי. קדמו לו ספר ילדים, ספר שירים באנגלית והספר "ארץ גשרים רבים", שיצא לאור בשנת 2019 בהוצאת שאנן ותורגם להולנדית. בלה רות גרה בפרבר בחיפה ליד הים ומאמינה שהחיים רק החלו.

"ניערתי את עצמי, הזזתי הצידה את אבחנותיי, את רגשותיי. הזכרתי לעצמי שהחלטתי דבר מה, ואני עומדת בו. 'זה מאוד פשוט,' אני אומרת כשאני עדיין מחפשת שפת גוף המתאימה למעמדי החדש. 'בשנה האחרונה ירדתי יותר משלושים קילו, ואני מרגישה חדשה לגמרי, כאילו אני אסיר משוחרר. אבל יש לי התקפי חרדה, ואני חיה בפחד מתמיד מהידיעה שאני עלולה לאבד את היכולת להמשיך בשינוי המדהים שעשיתי בחיי, וחומות הכלא של גופי ייסגרו עליי מחדש". מה מניע אישה בת שבעים לצאת לחיפוש אחרי אחות שאבדה ושאותה לא פגשה מעולם? סיגל פרינס נולדה למשפחה שאיבדה את כל ילדיה בשואה. שני בנים שנרצחו ובת אחת ששרדה את התופת, אך נחטפה על ידי הכנסייה הקתולית, הוטבלה ונעלמה. סיגל, גיבורת הספר, מרגישה כל חייה שהיא בת מחליפה, ובשל כך הקשר שלה עם הוריה, ובמיוחד עם אימה, מורכב ומתוח. בבגרותה המאוחרת מרגישה סיגל שהיא חייבת למצוא את אחותה האבודה, להחזיר אותה למשפחה ועל ידי כך לתקן את העוול הנורא. במהלך המסע הזה היא מבינה שזהו גם מסע אל תוככי נפשה ופונה לטיפול נפשי. בזכות השיחות סיגל חושפת עולם שהיה קיים בסתר נפשה ובחיים החדשים שנבנו בעבור אחותה. העלילה מטלטלת, בחלקה בלשית ובחלקה דרמה היסטורית שיש בה גם מחֵקֶר השואה. אֶת אחותי, אֶת עצמי שואב את הקורא אל תוך התרחשויות המשקפות משפחה פגומה ובו־זמנית אמיצה כל כך, סיפור שהוא נשורת של השואה. בלה רות סמואל טננהולץ היא ילידת הולנד, והוריה ושתי אחיותיה הגדולות הם ניצולי שואה. היא דוקטור לספרות אנגלית והייתה מרצה לספרות במכללות "שאנן" ו"גורדון". היום היא עוסקת בכתיבה ובתרגום, חוקרת את זיכרון השואה, מנסה להגביר את המודעות לשואה בהולנד. היא עמיתת מחקר פורום עמיתי שפיגל, המכון לחקר השואה באוניברסיטת בר-אילן. היא אם לשישה ילדים בוגרים, מוקפת נכדים ונינים. "אֶת אחותי, אֶת עצמי" הוא ספרה הרביעי. קדמו לו ספר ילדים, ספר שירים באנגלית והספר "ארץ גשרים רבים", שיצא לאור בשנת 2019 בהוצאת שאנן ותורגם להולנדית. בלה רות גרה בפרבר בחיפה ליד הים ומאמינה שהחיים רק החלו.