"כי כולם צריכים את החיבוק הזה בסוף היום. את הרגע הזה שאת פותחת את הדלת של החדר ומקרב אותך אליו בלי מילים, כמו אומר, 'את דפוקה, נכון, אבל את הדפוקה שלי, ואני בוחר בך בכל יום מחדש, עם כל מה שאת מביאה איתך.'" גברים מאלנבי, נשים מנוגה נע ונד בין אהבה לאובדן, בין געגוע להמשכיות, מהטיילת בנהריה דרך רחוב אלנבי בתל אביב ועד לאמסטרדם הרחוקה. נמרוד רשף התחיל לכתוב ב-2010 ומאז, פחות או יותר, לא היה יכול (או לא רצה) להפסיק. בשנים האחרונות הקים את עמוד הפייסבוק "הסיפורים של נמרוד", והוא צבר עוקבים רבים. הוא מתגורר במרכז תל אביב ושואב מוזה מכל מה שסביבו. גברים מאלנבי, נשים מנוגה הוא ספרו הראשון.

"כי כולם צריכים את החיבוק הזה בסוף היום. את הרגע הזה שאת פותחת את הדלת של החדר ומקרב אותך אליו בלי מילים, כמו אומר, 'את דפוקה, נכון, אבל את הדפוקה שלי, ואני בוחר בך בכל יום מחדש, עם כל מה שאת מביאה איתך.'" גברים מאלנבי, נשים מנוגה נע ונד בין אהבה לאובדן, בין געגוע להמשכיות, מהטיילת בנהריה דרך רחוב אלנבי בתל אביב ועד לאמסטרדם הרחוקה. נמרוד רשף התחיל לכתוב ב-2010 ומאז, פחות או יותר, לא היה יכול (או לא רצה) להפסיק. בשנים האחרונות הקים את עמוד הפייסבוק "הסיפורים של נמרוד", והוא צבר עוקבים רבים. הוא מתגורר במרכז תל אביב ושואב מוזה מכל מה שסביבו. גברים מאלנבי, נשים מנוגה הוא ספרו הראשון.