הספר הלכה למעשה מציע נקודת מבט חדשה על תהליכי החילון בישראל ומשמעותם. לכאורה, נדמה כי כוחה הממסדי של הדת בישראל מבטל כל אפשרות של חילוניות משמעותית, כמו גם העובדה שרוב היהודים בישראל, ללא קשר לאורחות חייהם, מסרבים להגדיר את עצמם חילונים. אולם, חילונו של המרחב הציבורי בישראל בשני העשורים האחרונים ניכר לעין בחיי היומיום: עשרות מרכזי קניות הפתוחים בשבת, מאות החנויות המוכרות בשר חזיר, אלפי זוגות הנישאים ללא ברכתה של הרבנות האורתודוקסית ובתי קברות האזרחיים המאפשרים טקסי קבורה אלטרנטיביים. שינויים אלה התחוללו במקביל לתהליכים הפוכים של התחזקות דתית, למרות שמעמדה הפורמלי של הרבנות נותר על כנו, ללא עלייה של ממש במספר היהודים הישראלים המגדירים עצמם חילונים ואף ללא מאבקים חילונים משמעותיים. מה אם כך יכול להסביר את השינויים האלה? ומה משמעותם הכוללת? הבנת תהליכי החילון המתחוללים בישראל, על הכוחות המניעים אותם ועל מגבלותיהם, מצריכה לחלץ תחילה את הדיון בחילון מההקשרים האידיאולוגיים והפוליטיים שבהם הוא נטוע ולמקם אותו בתהליכים כלכליים, דמוגרפיים ותרבותיים של הגירה וחברת צריכה. פרקי הספר העוסקים בנישואין, קבורה, מסחר בשבת ובשר מראים כיצד המאבק האידיאולוגי החילוני בזירה הפוליטית מתחלף בהדרגה בבחירות אישיות, לעתים נטולות אידיאולוגיה וזהות פוליטית, המעצבות את המרחב הציבורי הלכה למעשה. כך, לדוגמה, קניות בשבת או אכילה במסעדות לא כשרות הן בחירות צרכניות או תרבותיות שנוטלים בהן חלק גם מי שאינם מגדירים עצמם חילונים, ונישואין אזרחיים או קבורה אזרחית יכולים לבטא בחירות אסתטיות־תרבותיות שאינם מחייבות מעורבות פוליטית, ואולי אף מבקשות להימנע ממנה. דרך בחינת ההעדפות והבחירות של יהודים ישראלים, המשמעויות שהם מעניקים להן וההשלכות שלהן, מבקש ספר זה לבחון מחדש באופן ביקורתי את מושג החילון ואת מעמדה של הדת בחברה ובפוליטיקה הישראלית. גיא בן־פורת, פרופסור חבר במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. ספרו Between State and Synagogue, the Secularization of Contemporary Israel יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'.

הספר הלכה למעשה מציע נקודת מבט חדשה על תהליכי החילון בישראל ומשמעותם. לכאורה, נדמה כי כוחה הממסדי של הדת בישראל מבטל כל אפשרות של חילוניות משמעותית, כמו גם העובדה שרוב היהודים בישראל, ללא קשר לאורחות חייהם, מסרבים להגדיר את עצמם חילונים. אולם, חילונו של המרחב הציבורי בישראל בשני העשורים האחרונים ניכר לעין בחיי היומיום: עשרות מרכזי קניות הפתוחים בשבת, מאות החנויות המוכרות בשר חזיר, אלפי זוגות הנישאים ללא ברכתה של הרבנות האורתודוקסית ובתי קברות האזרחיים המאפשרים טקסי קבורה אלטרנטיביים. שינויים אלה התחוללו במקביל לתהליכים הפוכים של התחזקות דתית, למרות שמעמדה הפורמלי של הרבנות נותר על כנו, ללא עלייה של ממש במספר היהודים הישראלים המגדירים עצמם חילונים ואף ללא מאבקים חילונים משמעותיים. מה אם כך יכול להסביר את השינויים האלה? ומה משמעותם הכוללת? הבנת תהליכי החילון המתחוללים בישראל, על הכוחות המניעים אותם ועל מגבלותיהם, מצריכה לחלץ תחילה את הדיון בחילון מההקשרים האידיאולוגיים והפוליטיים שבהם הוא נטוע ולמקם אותו בתהליכים כלכליים, דמוגרפיים ותרבותיים של הגירה וחברת צריכה. פרקי הספר העוסקים בנישואין, קבורה, מסחר בשבת ובשר מראים כיצד המאבק האידיאולוגי החילוני בזירה הפוליטית מתחלף בהדרגה בבחירות אישיות, לעתים נטולות אידיאולוגיה וזהות פוליטית, המעצבות את המרחב הציבורי הלכה למעשה. כך, לדוגמה, קניות בשבת או אכילה במסעדות לא כשרות הן בחירות צרכניות או תרבותיות שנוטלים בהן חלק גם מי שאינם מגדירים עצמם חילונים, ונישואין אזרחיים או קבורה אזרחית יכולים לבטא בחירות אסתטיות־תרבותיות שאינם מחייבות מעורבות פוליטית, ואולי אף מבקשות להימנע ממנה. דרך בחינת ההעדפות והבחירות של יהודים ישראלים, המשמעויות שהם מעניקים להן וההשלכות שלהן, מבקש ספר זה לבחון מחדש באופן ביקורתי את מושג החילון ואת מעמדה של הדת בחברה ובפוליטיקה הישראלית. גיא בן־פורת, פרופסור חבר במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. ספרו Between State and Synagogue, the Secularization of Contemporary Israel יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'.