"השטיח של סבתא כבר לא צעיר,גם אנחנו לא. עברו מספר שנים מאז יצא החלק הראשון של השטיח. הילדים גדלו ועזבו את הבית,החיים השתנו שוב. השטיח עדיין פרוש בחדר האוכל. סבתא איננה עימנו כבר שלושים שנה,אבל השטיח שלה עדיין כאן,בעל נוכחות משלו,ומשמש מזכרת מסבתא שהלכה לעולמה,מחיים מעניינים ומלאים,עדות דוממת לכל תהפוכות החיים שלנו ושל אחרים".

"השטיח של סבתא כבר לא צעיר, גם אנחנו לא. עברו מספר שנים מאז יצא החלק הראשון של השטיח. הילדים גדלו ועזבו את הבית, החיים השתנו שוב. השטיח עדיין פרוש בחדר האוכל. סבתא איננה עימנו כבר שלושים שנה, אבל השטיח שלה עדיין כאן, בעל נוכחות משלו, ומשמש מזכרת מסבתא שהלכה לעולמה, מחיים מעניינים ומלאים, עדות דוממת לכל תהפוכות החיים שלנו ושל אחרים". בשפה ציורית, רהוטה וכובשת מזפר לנו עמירם הירדני בספר ההמשך ל"שטיח המעופף של סבתא" על ילדותו ועל חייו, על הילדים ועל אירועים שונים ומשונים שקרו או לא קרו. בפעם הראשונה כותב הירדני גם פרוזה אבל בעל משמעות. עמירם הירדני הוא תל אביבי יליד 1962. בן למשפחה שחלקה ניצולי שואה מרומניה, חלקה האחר מטורקיה, תוניס ומרוקו. בוגר החינוך הממלכתי-דתי, מעריץ של סיפורי התנ"ך מחד, ו"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" מאידך. מהנדס בהכשרתו, מנהל פרויקטים במקצועו. עמירם הוא אבא, בן, אח, בן זוג וחבר שמשתדל להצטיין בכל אחד מתפקידיו אלו, ולעיתים אף מצליח. כיום הוא מתגורר עם משפחתו בצפון מערב ארצות הברית. בעברו חי בניו יורק, לוס אנג'לס, אריזונה, בייג'ינג ובנימינה. חובב ותיק של המילה הכתובה שהמתין שנים עד שהעז לכתוב מילה משלו. השטיח המעופף של סבתא 2 הוא ספרו השני. בימים אלו הוא עובד על הוצאה ספר באורך מלא "עתיד ההיסטוריה".