"רָז צִיפָּה לָצֵאת הַחוּצָה, אֶל הַגִּינָּה, שְׁלוּלִית אַחַת וַדַּאי כְּבָר מוּכָנָה. קְפִיץ קְפַץ קְפוֹץ, הִתְקַדֵּם רָז בְּדִילּוּגִים. קְפִיץ קְפַץ קְפוֹץ, הִנֵּה שְׁלוּלִית מִמֵּי גְּשָׁמִים. רָז כּוֹפֵף אֶת הָרַגְלַיִים, זוֹ לָזוֹ הִצְמִיד בִּרְכַּיִים, כִּיוֵּון טוֹב-טוֹב אֶת הַזָּוִוית וְקָפַץ הַיְישֵׁר אֶל הַשְּׁלוּלִית". איך קורה ששלוליות נוצרות ויום אחד הן פתאום נעלמות? רז מתלהב מיום גשום שבו קיפץ בשלוליות. התרגשותו של רז לקראת הקפיצה בשלוליות הופכת כל יום גשום, שילדים חוששים ממנו לפעמים, ליום מאושר של ציפייה לגשם ושל קפיצה בשלוליות שנוצרות ממנו. מעשה בשלולית, הכתוב בחריזה נפלאה, מלמד איך נוצרות שלוליות, ומה גורם למים בתוכן להיעלם לפתע פתאום. בתוך כך הוא מקנה את הפעלים הנוגעים ללבישת בגדי החורף השונים: כפפות, כובע צמר, מגפיים, צעיף ומעיל. אבי שמעוני הוא קצין צה"ל המתגורר ביישוב להבים שבדרום הארץ. אבי נשוי לחן, גננת חינוך מיוחד לגיל הרך, ואבא לליה-מרים המתוקה ולרז השובב. בספרו אבי מגשים את משאלתו לתאר לילדי ישראל את ימי החורף, שעשויים להיות מפחידים לעיתים, כימים מאושרים של ציפייה לממטרים ושל קפיצה מהנה בשלוליות. רגעים מסוג זה מעצבים את התא המשפחתי האינטימי והופכים לזיכרונות ליבה של ילדות שמחה ומאושרת.

"רָז צִיפָּה לָצֵאת הַחוּצָה, אֶל הַגִּינָּה, שְׁלוּלִית אַחַת וַדַּאי כְּבָר מוּכָנָה. קְפִיץ קְפַץ קְפוֹץ, הִתְקַדֵּם רָז בְּדִילּוּגִים. קְפִיץ קְפַץ קְפוֹץ, הִנֵּה שְׁלוּלִית מִמֵּי גְּשָׁמִים. רָז כּוֹפֵף אֶת הָרַגְלַיִים, זוֹ לָזוֹ הִצְמִיד בִּרְכַּיִים, כִּיוֵּון טוֹב-טוֹב אֶת הַזָּוִוית וְקָפַץ הַיְישֵׁר אֶל הַשְּׁלוּלִית". איך קורה ששלוליות נוצרות ויום אחד הן פתאום נעלמות? רז מתלהב מיום גשום שבו קיפץ בשלוליות. התרגשותו של רז לקראת הקפיצה בשלוליות הופכת כל יום גשום, שילדים חוששים ממנו לפעמים, ליום מאושר של ציפייה לגשם ושל קפיצה בשלוליות שנוצרות ממנו. מעשה בשלולית, הכתוב בחריזה נפלאה, מלמד איך נוצרות שלוליות, ומה גורם למים בתוכן להיעלם לפתע פתאום. בתוך כך הוא מקנה את הפעלים הנוגעים ללבישת בגדי החורף השונים: כפפות, כובע צמר, מגפיים, צעיף ומעיל. אבי שמעוני הוא קצין צה"ל המתגורר ביישוב להבים שבדרום הארץ. אבי נשוי לחן, גננת חינוך מיוחד לגיל הרך, ואבא לליה-מרים המתוקה ולרז השובב. בספרו אבי מגשים את משאלתו לתאר לילדי ישראל את ימי החורף, שעשויים להיות מפחידים לעיתים, כימים מאושרים של ציפייה לממטרים ושל קפיצה מהנה בשלוליות. רגעים מסוג זה מעצבים את התא המשפחתי האינטימי והופכים לזיכרונות ליבה של ילדות שמחה ומאושרת.