“הייתי צריכה את אימא והיא לא הייתה שם בשבילי. עברתי התעללות והיא סבלה ולא יכלה לסבול את הבושה. לא די במה שעברתי, הייתי צריכה עוד להתבייש באימא שניסתה להתאבד.” אליס התקרבה עם הכיסא, ישבה מולה, החזיקה בשתי ידיה ונישקה אותם. “לא אונס אחד עברתי. הדונובנים אנסו אותי, הרופאים אנסו אותי, בית המשפט אנס אותי והמשפחה אנסה אותי.” “סיס… סליחה אני לעולם לא אוכל להבין מה עברת, אני יודעת שהצלקות האלה יישארו לך לעולם. אני מנסה רק לחבוש אותן,” אמרה אליס. אליס סילבר, אשת עסקים מצליחה ומרשימה, פוגשת את אחותה קרן שנמצאת בפוסט־טראומה בעקבות אירוע קשה שעברה בנערותה, דואגת לה ומסייעת לה להתחזק ולהתמודד עם עברה. הספר בוחן בעדינות את ההשפעה של הטראומה, השיקום והריפוי. האווירה אותנטית ומשכנעת, ובאה לידי ביטוי, בין היתר, בדיאלוגים הכנים שמדגישים את המתח שבין הדמויות ואת מורכבויותיהן הנפשיות. זהו סיפור על אהבה, על סליחה ועל התגברות על טראומות מן העבר, ויש בו דרמה, מתח, ארוטיקה ועומק פסיכולוגי. בני בביוף נולד בישראל בשנת 1952. בנסיעותיו הרבות במסגרת עבודתו ברחבי העולם ספג תרבויות ומנהגים, ואלה משתקפים בכתיבתו. “ציפור שבורת כנף” הוא ספרו החמישי, קדמו לו “דוביינקה של משה” שיצא בהוצאה פרטית ו-“סודות”, “פרחים של אהבה” ו-“אבלין בפריז” שיצאו בהוצאת ספרי ניב.

“הייתי צריכה את אימא והיא לא הייתה שם בשבילי. עברתי התעללות והיא סבלה ולא יכלה לסבול את הבושה. לא די במה שעברתי, הייתי צריכה עוד להתבייש באימא שניסתה להתאבד.” אליס התקרבה עם הכיסא, ישבה מולה, החזיקה בשתי ידיה ונישקה אותם. “לא אונס אחד עברתי. הדונובנים אנסו אותי, הרופאים אנסו אותי, בית המשפט אנס אותי והמשפחה אנסה אותי.” “סיס… סליחה אני לעולם לא אוכל להבין מה עברת, אני יודעת שהצלקות האלה יישארו לך לעולם. אני מנסה רק לחבוש אותן,” אמרה אליס. אליס סילבר, אשת עסקים מצליחה ומרשימה, פוגשת את אחותה קרן שנמצאת בפוסט־טראומה בעקבות אירוע קשה שעברה בנערותה, דואגת לה ומסייעת לה להתחזק ולהתמודד עם עברה. הספר בוחן בעדינות את ההשפעה של הטראומה, השיקום והריפוי. האווירה אותנטית ומשכנעת, ובאה לידי ביטוי, בין היתר, בדיאלוגים הכנים שמדגישים את המתח שבין הדמויות ואת מורכבויותיהן הנפשיות. זהו סיפור על אהבה, על סליחה ועל התגברות על טראומות מן העבר, ויש בו דרמה, מתח, ארוטיקה ועומק פסיכולוגי. בני בביוף נולד בישראל בשנת 1952. בנסיעותיו הרבות במסגרת עבודתו ברחבי העולם ספג תרבויות ומנהגים, ואלה משתקפים בכתיבתו. “ציפור שבורת כנף” הוא ספרו החמישי, קדמו לו “דוביינקה של משה” שיצא בהוצאה פרטית ו-“סודות”, “פרחים של אהבה” ו-“אבלין בפריז” שיצאו בהוצאת ספרי ניב.