לאווה היו כל הסיבות לא להצליח בחיים. היא נולדה למשפחה קשת יום שהועלתה לארץ ממרוקו ויושבה במושב צחיח ולאחר מכן בדירה ביפו. היא לא אוהבת ללמוד, אוהבת לבלות וחיה במקום שבו פשע, סמים ואונס הם חלק בלתי נפרד מהיום -יום. בכל זאת וכנגד כל הסיכויים, מצליחה אווה להגשים את חלומותיה ולהתרומם אל חיים מלאים. מוגשמים ומרתקים. היא עושה זאת בדרכה הייחודית, תוך הפניית עורף לתרבות שממנה ינקה, לממסד הגברי ולציפיות שיש לחברה ממנה. דרך המסע של אווה אנחנו מתוודעים לנרטיב המושתק של הציונות, לעוני, לגזענות ולחיי השכונה שהיו מנת חלקם של רבים מהעם. יחד עם זאת המסע מאופיין בגילוי כוחה של האחדות, של הלאומיות, של האפשרות לגשר על הפערים והשסעים ולא רק להרחיב אותם. באמצעות הפעולות והדיאלוגים מתוך נקודת ראות חדה ומדויקת, מצליחים יעקב חנאי ובתו עליזה לבקוביץ לבנות עלילה מטלטלת, חיה ונושמת ולהעניק לספרות המקומית רומן ייחודי, סוחף, שלא תצליחו להניח מהיד. זהו רומן בשני קולות ובשני דורות המשלימים זה את זה ופורשים לנגד עיניו של הקורא עלילת חיים שיכולה לקרות רק בישראל. רון דהן יעקב חנאי נולד באיראן. עלה לארץ עם רעייתו והתיישב במושב מסלול שבנגב. מחבר הספר לבה של אם, רומן המתרחש בפרס של המאה הקודמת. הספר יצא לאור בשנת 1966 בשלוש מהדורות. בתחילת שנות השבעים חיבר את הרומן אווה, הספר נותר עם סוף פתוח. בגיל שישים ותשע מת ממחלה קשה והותיר אישה, ילדים ונכדים. עליזה חנאי-לבקוביץ היא ילידת מושב מסלול. כיום גרה ביישוב עומר שבדרום. נשואה, אם וסבתא. במסגרת מקום עבודתה באוניברסיטת בן גוריון היא החלה לכתוב סיפורים קצרים בהנחיית מיטב סופרי ישראל. שני עשורים לאחר מות אביה, היא המשיכה לכתוב את קורותיה של הנערה אווה, מבלי לדעת לאן שאף אביה להוביל את הדמויות.

לאווה היו כל הסיבות לא להצליח בחיים. היא נולדה למשפחה קשת יום שהועלתה לארץ ממרוקו ויושבה במושב צחיח ולאחר מכן בדירה ביפו. היא לא אוהבת ללמוד, אוהבת לבלות וחיה במקום שבו פשע, סמים ואונס הם חלק בלתי נפרד מהיום -יום. בכל זאת וכנגד כל הסיכויים, מצליחה אווה להגשים את חלומותיה ולהתרומם אל חיים מלאים. מוגשמים ומרתקים. היא עושה זאת בדרכה הייחודית, תוך הפניית עורף לתרבות שממנה ינקה, לממסד הגברי ולציפיות שיש לחברה ממנה. דרך המסע של אווה אנחנו מתוודעים לנרטיב המושתק של הציונות, לעוני, לגזענות ולחיי השכונה שהיו מנת חלקם של רבים מהעם. יחד עם זאת המסע מאופיין בגילוי כוחה של האחדות, של הלאומיות, של האפשרות לגשר על הפערים והשסעים ולא רק להרחיב אותם. באמצעות הפעולות והדיאלוגים מתוך נקודת ראות חדה ומדויקת, מצליחים יעקב חנאי ובתו עליזה לבקוביץ לבנות עלילה מטלטלת, חיה ונושמת ולהעניק לספרות המקומית רומן ייחודי, סוחף, שלא תצליחו להניח מהיד. זהו רומן בשני קולות ובשני דורות המשלימים זה את זה ופורשים לנגד עיניו של הקורא עלילת חיים שיכולה לקרות רק בישראל. רון דהן יעקב חנאי נולד באיראן. עלה לארץ עם רעייתו והתיישב במושב מסלול שבנגב. מחבר הספר לבה של אם, רומן המתרחש בפרס של המאה הקודמת. הספר יצא לאור בשנת 1966 בשלוש מהדורות. בתחילת שנות השבעים חיבר את הרומן אווה, הספר נותר עם סוף פתוח. בגיל שישים ותשע מת ממחלה קשה והותיר אישה, ילדים ונכדים. עליזה חנאי-לבקוביץ היא ילידת מושב מסלול. כיום גרה ביישוב עומר שבדרום. נשואה, אם וסבתא. במסגרת מקום עבודתה באוניברסיטת בן גוריון היא החלה לכתוב סיפורים קצרים בהנחיית מיטב סופרי ישראל. שני עשורים לאחר מות אביה, היא המשיכה לכתוב את קורותיה של הנערה אווה, מבלי לדעת לאן שאף אביה להוביל את הדמויות.