כל אחד מאיתנו נושא בתוכו משקעים וטראומות מן העבר, אירועים שחקוקים בראשינו. אירועים טובים יותר ואירועים טובים פחות, אך חלק מהם קשים מנשוא. לא כולם יודעים להתמודד עימם, וזה ניכר במהלך חייהם, בהתנהגות שלהם, בקושי ליצירת קשר עם אנשים ובדרך בה הם מנתבים את חייהם. חלק מהאנשים מצליחים לשתף אחרים – אם לא בהכל, לפחות בחלק מהדברים, וזה מעניק הקלה מסוימת. האחרים פשוט מנסים להדחיק ונושאים עימם את העול הזה במשך חיים שלמים. הם אינם מבינים שזו משקולת כבדה כל כך, שאין איש שיכול לשאת אותה לכל חייו בלי לפגוע בעצמו. יש לכאב פתרונות רבים, והם הולכים ומשתכללים עם השנים, אך הכלי החשוב ביותר נמצא בתוך כל אחד מאיתנו: כוח נפשי להוציא את הדברים החוצה ולטפל בהם. כיום אני אדם בוגר, בעל משפחה, איש עסקים אשר עבר בחייו לא מעט דברים וצבר ניסיון בתחומים שונים. מעולם לא שוחחתי עם איש על הטראומה הקשה שעברתי, אך היא השפיעה עליי לאורך כל השנים. הייתי מוחלש וחסר אונים, ולכן ניסיתי תמיד להיות נחמד כלפי כולם כדי שלא יכעסו, להיות חזק לעצמי ולדאוג לחלשים שאיש לא ייפגע, להוכיח לכולם שאני חזק, מוכשר, עמיד ומסתדר ללא עזרה... וכך נבנו להם חיי בצורה עקומה. נוסף לכול, הסכמתי לחיות בחיי נישואים ללא אהבה במשך שנים רבות רק כדי להיות כמו כולם ולשדר שהכול בסדר, שאני בסדר גמור. אבל האמת היא שאני לא בסדר. בגיל צעיר עברתי חוויית אונס קשה שהובילה אותי להתנהג כך. לא הצלחתי כל השנים לדבר על כך, לחשוף זאת, גם לא בפני המשפחה הקרובה ולא בפני חברים. אך לאחרונה החלטתי שדי. אני חייב את זה לעצמי, אני חייב את זה לאנשים שנמצאים במקום הזה ולאלו שבדרך לשם (חס וחלילה), וגמל בי הרצון לשתף, כדי ששום ילד, ילדה, איש או אישה בעולם יצטרכו להיות במקום הזה ולסבול. בכתיבה ובחשיפה האישית אני מקווה שמי שנמצא במקום הזה ישתף ויפתח, כי זה יתן לו כוח, ישחרר אותו ויעזור לו לטפל בבעיה. אין שום סיבה לשאת זאת בתוכנו, להיות עצובים, כועסים ומרירים, ולפחד לעשות דברים ולאהוב בגלל הפחד שנמצא בתוכנו בעקבות החוויות הטראומטיות. זה לא קל גם לי, האמינו לי, אבל אם אצליח להציל נפש אחת, אודה על כך לבורא עולם שנתן בי את הכוח לעשות זאת...