בבשר החי ורה ג'אקוני מספרדית: סוניה ברשילון המשפטים של ורה ג’אקוני – בהירים, רבי משמעות ומושחזים – מרכיבים דמויות וסצנות שבריריות המותירות את הקורא במצב עדין, מנוכר ומתוח – כאילו העולמות הנבראים יתמוטטו בכל רגע. הסיפורים המקובצים בספר בבשרי החי הם וריאציות בנושא “האישה האנומלית” החיה בצל השגרה המחזורית של הפרט הממוצע בעיר המנוכרת. סיפוריה של ג’אקוני עשויים ממעברים חלקלקים ודיאלוגים מלאי תעוזה אך שהדברים בהם לא תמיד נאמרים במלואם. כתיבה זו מכניסה את הקורא למצב של דריכות מסוימת, אם נרצה, לאשליה של קיום שאינה מתגשמת לעולם – תחושה מוכרת לרבים החיים במאה העשרים וכזו שרק מעטים יודעם להמחיש. ורה ג’אקוני אינה מסתירה את אהבתה למסורת הסופרות האנגלוסקסיות שאהבו להעמיד את הריאליזם ב”בפינה”, כגון פלאנרי אוקונור או יודורה וולטי ואפילו קת’רין מנספילד – מסורת ספרותית שהעניקה לקורא פרספקטיבות מגוונות לא פחות מאשר מיטב הספרות האקספרימנטלית של המאה העשרים. גם ורה ג’אקוני עורכת ניסויים ספרותיים – אך היא עושה זאת בידיעה שאי אפשר לספר את המציאות אך בהחלט יש טעם לתאר באימה ובפליאה את הפרגמנטים שאנו תופסים מתוכה. - “הדמויות הראשיות בספר המצוין הזה חיות בארץ פנימית זרה. ג’אקוני טווה, במיומנות של עכביש, קורים בלתי נראים בחומר שלא נאמר.” וירחיניה קוסין “ג’אקוני חוקרת את הקצה הפרברטי של התרבות באמצעות ההגבלות, החובות והמודלים הנכפים על החברים החלשים ביותר בחברה.” הוגו סלאס “ספר מעולה ובלתי רגיל. הסצנות בו כה חזקות שאי אפשר להפסיק לחשוב עליהן. הן כתובות בכישרון רב, ללא מניירות ספרותיות, וללא טריקים. ג’אקוני מוכנה להשאיר את הקורא בלא נשימה, המום וצף.” דמיאן דומנק

בבשר החי ורה ג'אקוני מספרדית: סוניה ברשילון המשפטים של ורה ג’אקוני – בהירים, רבי משמעות ומושחזים – מרכיבים דמויות וסצנות שבריריות המותירות את הקורא במצב עדין, מנוכר ומתוח – כאילו העולמות הנבראים יתמוטטו בכל רגע. הסיפורים המקובצים בספר בבשרי החי הם וריאציות בנושא “האישה האנומלית” החיה בצל השגרה המחזורית של הפרט הממוצע בעיר המנוכרת. סיפוריה של ג’אקוני עשויים ממעברים חלקלקים ודיאלוגים מלאי תעוזה אך שהדברים בהם לא תמיד נאמרים במלואם. כתיבה זו מכניסה את הקורא למצב של דריכות מסוימת, אם נרצה, לאשליה של קיום שאינה מתגשמת לעולם – תחושה מוכרת לרבים החיים במאה העשרים וכזו שרק מעטים יודעם להמחיש. ורה ג’אקוני אינה מסתירה את אהבתה למסורת הסופרות האנגלוסקסיות שאהבו להעמיד את הריאליזם ב”בפינה”, כגון פלאנרי אוקונור או יודורה וולטי ואפילו קת’רין מנספילד – מסורת ספרותית שהעניקה לקורא פרספקטיבות מגוונות לא פחות מאשר מיטב הספרות האקספרימנטלית של המאה העשרים. גם ורה ג’אקוני עורכת ניסויים ספרותיים – אך היא עושה זאת בידיעה שאי אפשר לספר את המציאות אך בהחלט יש טעם לתאר באימה ובפליאה את הפרגמנטים שאנו תופסים מתוכה. - “הדמויות הראשיות בספר המצוין הזה חיות בארץ פנימית זרה. ג’אקוני טווה, במיומנות של עכביש, קורים בלתי נראים בחומר שלא נאמר.” וירחיניה קוסין “ג’אקוני חוקרת את הקצה הפרברטי של התרבות באמצעות ההגבלות, החובות והמודלים הנכפים על החברים החלשים ביותר בחברה.” הוגו סלאס “ספר מעולה ובלתי רגיל. הסצנות בו כה חזקות שאי אפשר להפסיק לחשוב עליהן. הן כתובות בכישרון רב, ללא מניירות ספרותיות, וללא טריקים. ג’אקוני מוכנה להשאיר את הקורא בלא נשימה, המום וצף.” דמיאן דומנק