אנחנו שוכבים במיטה. הילד ביננו. כל החיים חלמתי על הרגע הזה. בית בכפר, אישה שאני אוהב, ילד. אנחנו מחבקים אותו ומנשקים אותו ומתחבקים ושוקלים לעשות אהבה, אבל לא יודעים אם זו סטייה כשהוא כל כך קרוב. "תגידי, את מאושרת?" אני לפתע שואל אותה. "לא כמו שחשבתי. אתה?" "לא כמו שחשבתי". התחבקנו והיינו מאושרים בדיוק כמו שחשבנו, אבל רק לכמה רגעים.