יוֹם שִׁשִּׁי בַּבֹּקֶר בָּא לַיַּעַר, אֲבָל לְקַפִּיטָן אַף, הָאַף הַמְּצֻיָּן שֶׁל כְּפִיר הַטַּפִּיר, צִפְּתָה הַפְתָּעָה: רֵיחַ שֶׁל שִׁשִּׁי נֶעֱלַם! כְּפִיר וַחֲבֵרָיו יוֹצְאִים לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ בֵּין בָּתֵּי הַיַּעַר, וּפוֹגְשִׁים חַלָּה חַמָּה, חְרַיְמֶה מְתֻבָּל, פְּרָחִים רַעֲנַנִּים וַאֲפִלּוּ עוּגַת קִפּוֹד מַצְחִיקָה. הַרְפַּתְקָה רֵיחָנִית וּמְשַׁעֲשַׁעַת שֶׁמְּגַלָּה כִּי לְיוֹם שִׁשִּׁי אֵין רַק רֵיחַ אֶחָד, אֶלָּא פְּסֵיפָס שָׁלֵם שֶׁל רֵיחוֹת, בַּיִת וּמָסוֹרוֹת.