זהו סיפור על ילד תמים ורגיש שחלם להיות רופא,אך המציאות העגומה אליה נולד הקיפה אותו באלימות ובשנאת חינם – שגדל בעזה ועבר לתל-אביב.

הוצאת צמרת "היהודים הם יצורים עם שלוש רגליים ועין במצח." כך לימדו אותנו מאז היותנו ילדים, החדירו בנו שנאה במקום אהבה, מוות במקום חיים. בשנת 1977 בח'אן-יונס שברצועת עזה, נולד איימן אבו סובח – ילד שלישי למשפחה מוסלמית פלסטינית. בתור שכנם של יחיא סינוואר, מוחמד דף ויחיא עיאש, ינק וספג איימן בילדותו את השנאה והנקמה כבסיס לקיומו של העם הפלסטיני. בהיותו ילד קטן ראה חייל יהודי מניח תפילין, והרגע הזה שינה את חייו לנצח. איימן הבין שהוא שייך לעם היהודי. הוא היה נשמה יהודית שנולדה בטעות לעולם של טרור. בספרו הוא מתאר את מסעו הקשה והכואב – אלימות, רדיפות, נידוי, איומים והשפלות – את הסגרתו לרשות הפלסטינית, את העינויים האיומים שחווה בכלא בעזה וכן את המאבק הקשה בארץ אל מול המשטרה, מעסיקים אכזריים ומנגנוני הגיור. איימן, שכיום עונה לשם דור שחר, לא ויתר: "אני יהודי בכל נימי נפשי. נולדתי יהודי ואסיים את חיי כיהודי גאה." זהו סיפור על ילד תמים ורגיש שחלם להיות רופא, אך המציאות העגומה אליה נולד הקיפה אותו באלימות ובשנאת חינם. מסעו רווי התקווה לימד אותו שקיימים גם ניסים גלויים, אנשים טובים בדרך, נחישות, אמונה גדולה ובעיקר היכולת לבחור: בחיים ולא במוות; באהבה ולא בשנאה; באור ולא בחושך. כיום דור נוסע ברחבי העולם ומפיץ הסברה לטובת ישראל, משתף בסיפורו הייחודי ומעביר את המסר ששמו טומן בחובו: דור שחר – דור של אהבה, שחר של יום חדש.