"אותו פרח שקוף אשר פעם היה 'הרגיל' והלא מיוחד – כעת הוא המיוחד. אך אין פרח בשדה שרואה זאת מכיוון שהוא שקוף. לא יהיו לו צבעים עזים וצעקניים. הוא לא יצוץ פעם בעונה ויַראה את נוכחותו. הוא פשוט יהיה שקוף, בלתי נראה, סופג את כל שאר הפרחים, ולא מוצא את שיוכו ואת ייחודיותו. זהו סיפורו של הפרח השקוף מתוך שדה של פרחים." מתי הייתה הפעם האחרונה שצללת לנפשו של אדם זר? מתי אדם זר פתח בפניך את נפשו בלי להכיר אותך? אלה לא מקרים שאנחנו חווים כל כך ביום-יום, שהרי כולנו מרוכזים בחיים הפרטיים שלנו עד כדי כך שאין לנו פנאי להתעסק בנפשם של אחרים )טוב, הפסיכולוגים הפכו את זה למקצוע(. פנימה החוצה הוא אוסף שירים וסיפורים שבהם אני פותח בפניך אותי, או יותר נכון את מה שעובר עליי, בין הרקטות מעזה והאהבות שחלפו, העטיפה האנושית והזעקה לצדק חברתי. אני משתף אותך כדי לטאטא את חול הזרות החוצה ולתת לך להיכנס פנימה. אולי אם נעביר הלאה את גל השיתוף וההיכרות, לא יהיו עוד זרים בעולם. למה לא? יונתן חי סיגל נולד בשנת 1997 , בן יחיד לאם חד-הורית, ובגיל עשר עבר עם אימו לדרום. במהלך התבגרותו )אשר יש שיגידו שנמשכת עד היום( התעניין ועסק בתחומים שונים, כמו הדרכה, תיאטרון והיסטוריה. עיסוקיו השונים, התמודדויות המעבר, הקשיים במגורים בגבול עזה, לצד הצמא שלו לכתוב כבר מילדות, הביאו אותו לכתוב שירים, קטעי פרוזה ואף סיפורים קצרים. רובם מובאים כאן.

"אותו פרח שקוף אשר פעם היה 'הרגיל' והלא מיוחד – כעת הוא המיוחד. אך אין פרח בשדה שרואה זאת מכיוון שהוא שקוף. לא יהיו לו צבעים עזים וצעקניים. הוא לא יצוץ פעם בעונה ויַראה את נוכחותו. הוא פשוט יהיה שקוף, בלתי נראה, סופג את כל שאר הפרחים, ולא מוצא את שיוכו ואת ייחודיותו. זהו סיפורו של הפרח השקוף מתוך שדה של פרחים." מתי הייתה הפעם האחרונה שצללת לנפשו של אדם זר? מתי אדם זר פתח בפניך את נפשו בלי להכיר אותך? אלה לא מקרים שאנחנו חווים כל כך ביום-יום, שהרי כולנו מרוכזים בחיים הפרטיים שלנו עד כדי כך שאין לנו פנאי להתעסק בנפשם של אחרים )טוב, הפסיכולוגים הפכו את זה למקצוע(. פנימה החוצה הוא אוסף שירים וסיפורים שבהם אני פותח בפניך אותי, או יותר נכון את מה שעובר עליי, בין הרקטות מעזה והאהבות שחלפו, העטיפה האנושית והזעקה לצדק חברתי. אני משתף אותך כדי לטאטא את חול הזרות החוצה ולתת לך להיכנס פנימה. אולי אם נעביר הלאה את גל השיתוף וההיכרות, לא יהיו עוד זרים בעולם. למה לא? יונתן חי סיגל נולד בשנת 1997 , בן יחיד לאם חד-הורית, ובגיל עשר עבר עם אימו לדרום. במהלך התבגרותו )אשר יש שיגידו שנמשכת עד היום( התעניין ועסק בתחומים שונים, כמו הדרכה, תיאטרון והיסטוריה. עיסוקיו השונים, התמודדויות המעבר, הקשיים במגורים בגבול עזה, לצד הצמא שלו לכתוב כבר מילדות, הביאו אותו לכתוב שירים, קטעי פרוזה ואף סיפורים קצרים. רובם מובאים כאן.