בסקרנות גדולה הגעתי לספר אני הייתי אנסטסיה שכתבה אריאל לוהון. גם אתכם מסקרנת השאלה אם הנסיכה לבית רומנוב אכן שרדה את ההוצאה להורג? כי מסתבר שהיא מציתה את הדמיון של הרבה אנשים ורבות נכתב על כך. בזמנים שלנו, כבר יש בדיקות גנטיות ותשובות מדעיות אבל לפני מאה שנה, כשאנה התחילה להסתובב באירופה ולטעון שהיא הצרבינה, היו שהאמינו והיו שממש רצו שהיא לא תהיה הנסיכה האבודה. כי ירושה של מיליונים חיכתה לשארים בבנק אוף אינגלנד. וכמובן אינטרסים פוליטיים. אבל בואו נדבר על הספר שמאוד רציתי לאהוב. אריאל לוהון לוקחת אחת מהתעלומות ההיסטוריות הגדולות של המאה העשרים – האם אנה אנדרסון היא באמת הנסיכה אנסטסיה רומנוב? – ומספרת את הסיפור משני קצותיו, מרגע ההשתלטות על הארמון של הצאר וקדימה, ומסוף ימיה של אנה, בארצות הברית ואחורה. כך נגיע רק בסוף הספר לנקודה הקריטית, ההוצאה להורג, ונדע אם היא שרדה או לא, ומי זו אנה. העניין הזה של סיפור שנע לאחור, מאוד הקשה עליי לייצב את העלילה בראש. אבל אני מבינה את ההיגיון של כתיבה כזאת, והיא אכן מייצרת את המתח. האווירה שלוהון בונה היא הדבר הכי חזק בספר - בכל הסצנות, ובהרבה תרחישים דרמטיים שהדמות עוברת, כמו טלטלות באמון שקיבלה, אשפוזים, בדיקות, מניפולציות של בעלי אינטרסים, אפשר היה לחוש את מה שעובר עליה, ולפתח אמפטיה. בסוף הספר לוהון מסבירה מה הביא אותה לכתיבה על אנסטסיה, ומפצירה בקורא שלא לדלג לסוף כדי לקבל את התשובה, אני מסכימה עם זה גם. התשובות יגיעו, ותנו לעצמיכם לזרום עם הסיפור. התחקיר שעשתה הוא נרחב והדמויות אמינות, וכמובן התגלגלות הדברים שהתנהלה פחות או יותר כך. בכל זאת ישנה גם חירות ספרותית. אני, כאמור, אהבתי קצת.
אני הייתי אנסטסיה
Von: אריאל לוהון | 414 Seiten
אני הייתי אנסטסיה
רוסיה, 17 ביולי :1918 אנסטסיה רומנוב, בתו של הצאר, מובלת על ידי המשטרה החשאית יחד עם כל בני משפחתה אל מרתף קר וחשוך בסיביר, שם הם עומדים מול כיתת יורים ומוצאים להורג. סוכני המשטרה טוענים שאיש לא שרד. גרמניה, 17 בפברואר :1920 אישה צעירה נמשית מתעלה, רועדת מקור ומבוהלת. היא מסרבת להסביר כיצד הגיעה למים הקפואים, ובדיקה מגלה כי גופה מכוסה צלקות. כאשר היא סוף סוף מסכימה לדבר, הצעירה המסתורית טוענת שהיא אנסטסיה רומנוב, היורשת היחידה של משפחת הצאר המנוח, ששרדה את רצח משפחתה. טענתה מציתה סערה ארוכת שנים בגרמניה, ששיאה במשפט מתוקשר. הרומן ההיסטורי המרתק אני הייתי אנסטסיה , המבוסס על אירועים אמיתיים, מלווה את ימיה האחרונים של שושלת רומנוב בימים שאחרי המהפכה, את ההידרדרות מחיי מותרות ועושר לחיים פשוטים הרחק מביתם, את היחסים שנרקמו עם החיילים שנשלחו לשמור עליהם, את התקווה להינצל והתדהמה כשהבינו שגורלם נחרץ. במקביל הוא מספר את סיפורה של אנה אנדרסון, האישה שטענה עד סוף ימיה שהיא–היא הנסיכה האבודה אנסטסיה ויצרה תעלומה שנפתרה רק שנים לאחר מותה. אני הייתי אנסטסיה הפך לרב–מכר מייד עם צאתו לאור ,ממש כמו ספריה האחרים של אריאל לוהון , שם קוד הלן ו הנהר הקפוא . לוהון מיטיבה לספר סיפורים היסטוריים, מלאי דרמה ומתח, בכיכובן של נשים אמיתיות. “הפרוזה הקולחת ורבת–ההבעה של לוהון מעבירה את הקורא אל עולם אחר, ברומן היסטורי דרמטי, מותח ומספק.“ יו–אס–איי טודיי “מסקרן, מפתיע, סוחף ומרתק לחלוטין. אריאל לוהון פורשׂת סיפור מורכב במיומנות, בסגנון ובחמלה.“ ליסה וינגייט
Helfen Sie uns, Ihre Vorlieben besser kennenzulernen, um passende Bücher zu empfehlen





















