בין דוד לאידיוט
Von: אור רמס
מעולם לא שנאתי ילדים, אפילו אהבתי אותם. טוב, לא אהבתי, אבל מבטיח שגם לא שנאתי, אולם כמו כל בן אדם רגיל גם לי יש קווים אדומים. ומה הם? ג'ימבורי למשל. ביום שבת. בבוקר. הרמתי את ראשי וראיתי ילד כבן ארבע מביט בי עם חיוך מתריס מאוזן לאוזן. התעלמתי. חלפו דקות אחדות ושוב אותו ילד דרך עליי, הפעם הבנתי שהיה זה בזדון. “ חשבתי לעצמי שאם הג'ימבורי ביום שבת זה הגיהינום, אין ספק שהילד הזה הוא השטן, אבל אם הילד הזה הוא השטן, אני הולך להיות מלאך המוות.
מעולם לא שנאתי ילדים, אפילו אהבתי אותם. טוב, לא אהבתי, אבל מבטיח שגם לא שנאתי, אולם כמו כל בן אדם רגיל גם לי יש קווים אדומים. ומה הם? ג'ימבורי למשל. ביום שבת. בבוקר. הרמתי את ראשי וראיתי ילד כבן ארבע מביט בי עם חיוך מתריס מאוזן לאוזן. התעלמתי. חלפו דקות אחדות ושוב אותו ילד דרך עליי, הפעם הבנתי שהיה זה בזדון. “ חשבתי לעצמי שאם הג'ימבורי ביום שבת זה הגיהינום, אין ספק שהילד הזה הוא השטן, אבל אם הילד הזה הוא השטן, אני הולך להיות מלאך המוות.
Helfen Sie uns, Ihre Vorlieben besser kennenzulernen, um passende Bücher zu empfehlen
0 Bewertungen
Für dieses Buch gibt es noch keine Rezensionen — teilen Sie Ihre Meinung und helfen Sie den nächsten Lesern











