מאחורי דמותו הגדולה של משה רבנו ניצבות שלוש נשים. בלעדיהן, הסִפּור המוכר היה שונה לגמרי. הנסיכה המצרית, שהעזה לאמץ את בן העברים ולגדלו כבנה. מרים, האחות והנביאה , שבתושייתה הצילה חיים ובחכמתה העשירה אותם. צפורה, אשת המדבר, שעמדה באומץ לצדו במסע שלא בחרה בו. בסגנונה הייחודי, ר’ מיפו פוסעת בשבילי הסִפּור המקראי ברגישות ובעין חדשנית, ומאירה באור חדש את נשות המקרא. הסִפּור אמנם מראה את מעמדן הנמוך של הנשים באותה תקופה, ולמרות זאת הוא סִפּור פמיניסטי, שמעצים את עשייתן. הסִפּור נכתב לאחר למידה מעמיקה ותחקיר על התקופה המקראית, כולל הממצאים הארכיאולוגיים הקשורים אליה. העלילה מסופרת מנקודת מבטו של בן התקופה והמקום, המצלם את החיים כפי שהיו אז. צורת כתיבתו של הסִפּור נושקת ללשון המקראית, והכתב עצמו הוא כתב חסר, בדומה למקרא. ר’ מיפו היא סופרת ומשוררת, הכותבת על נשות המקרא ועל עוצמתן. זהו הספר האחרון בסדרת הנשים במקרא שכתבה, אך הוא עומד גם בפני עצמו.