רבותיי, ההיסטוריה חוזרת – כבר היו דברים מעולם. מלכי ישראל וכן חלק ממלכי יהודה הלכו בדרך נלוזה: התשוקה למלוך בצורה אבסולוטית הוציאה את המלכים למרד נגד השם. התאווה לעקור את העם מהעבר המפואר שלו גרמה להם להמשיך ולרדות בו. הם מיהרו למחוץ את ההמון הפשוט מתחת לנטל החיים בשביל לגדל את עושר כבוד מלכותם. טשטשו את הזהות והמוחין בהבלים, ומבעד לענן הערפל שנוצר שלחו יד לכיס האביונים וגזלום. מדי פעם בפעם, קם מנהיג שמנסה לתקן את העוולה, לעיתים הוא מצליח יותר ולעיתים פחות, לצערנו. בדרך כלל, לאחר זמן מה, הוא נסחף למחול השדים כקודמיו. מלכים שבתחילת דרכם נראו כליל השלמות, הופכים את עורם ומתנהגים כחיות הצמאות לטרף. הנביאים מנסים ליישר את המלכים והעם לדרך הישרה, אך, לצערנו, נוחלים אכזבות. הכרך השביעי בסדרה "מלחמות המלכים" מתאר חלק מספר מלכים ב' וספר יואל. הכרך שעבר "שתי הממלכות" – היה מטלטל, ולכן המלצתי לשים קסדה על הראש. בשביל לצלוח את "מלחמות המלכים" בשלום, הייתי מציע גם להיכנס לחדר עם קירות מרופדים, כי אנחנו נכנסים לתוך מעין בית משוגעים, אז כדאי מאוד לשמור על הראש…