הבת

כשזושא הלפרין הולך לעולמו, הוא מותיר אחריו שישה עשר פנקסים עמוסים שנכתבו לאורך כמעט יובל שנים. בתו היחידה שיינדל, פסיכולוגית קלינית שעזבה את החצר החסידית בצעירותה, מחליטה לחקור אותם יחד עם בעלה איזי, פילוסוף של הדת שיצא בעצמו מעולם החסידות. מה שמתחיל כפרויקט אקדמי, נתיחה פורנזית אובייקטיבית ומדוקדקת של טקסט, הופך במהרה למסע מטלטל. שיינדל מחפשת בפנקסי אביה מנגנוני הגנה והדחקה, בעוד איזי בוחן שאלות של כוח, סמכות וציות. שניהם בטוחים שיצליחו לשמור על ריחוק מקצועי, שניהם טועים. הדרמה של הבת חיה בפער שבין הממצאים הקרים לרגשות העזים שצפים, כשכלי המחקר נשמטים והם נאלצים להתמודד עם עבר שמעולם לא סיימו לעכל. זהו רומן פסיכולוגי-פילוסופי נוקב, החוקר לעומק את השפעתה של קהילה סגורה על האנשים שבתוכה, ואת חותמה על אלו שהעזו לצאת. "הבת" הוא הספר הרביעי בסדרת פזשניץ. קדמו לו "עילוי", "וקולה לא ישמע", "הפנקס". עמירם הירדני הוא טכנולוג ומומחה תשתיות ואבטחת מידע ותיק, המנהל קריירה עשירה בת ארבעה עשורים בתעשיית התוכנה ובמגזר הציבורי. ספריו הקודמים, ובהם "עתיד ההיסטוריה", "עילוי", "קולה לא ישמע", ו "הפנקס" זכו לשבחים רבים בזכות שילוב ייחודי בין דיוק מחקרי ומבט אנליטי להבנה עמוקה של נפש האדם ומבנים חברתיים מורכבים. ברומנים שלו הוא פוסע ברגישות ובחריפות בקווי התפר שבין דוקטרינות נוקשות למחשבה חופשית, ומעניק קול ייחודי, צלול ושנון לבחירות הגדולות המעצבות את חיינו.