הכוונה בכוונה אינו ספר על חינוך,טיפול או שיקום במובן המקובל. הוא אינו מציע שיטה חדשה,מודל עבודה או רשימת כלים. הוא מבקש לעצור לרגע לפני הכלים ולשאול שאלה פשוטה הרבה יותר: האם אנחנו באמת מתכוונים לאותו הדבר כשאנחנו משתמשים באותן מילים? אנשי חינוך,טיפול ורפואה עובדים מדי יום עם מושגים שנשמעים מובנים מאליהם. גבולות. הכלה. חיזוק. מניפולציה. תשומת לב. שיתוף פעולה. שילוב בקהילה. ביטחון. גיוס חוזקות. כולנו משתמשים בהם,מלמדים אותם ומקבלים החלטות משמעותיות על פיהם. אולם דווקא משום שהם הפכו לחלק בלתי נפרד מהשפה המקצועית,לעיתים נדירות אנחנו עוצרים לבדוק מה הם באמת אומרים,אילו הנחות יסוד מסתתרות מאחוריהם וכיצד השימוש הלא מדויק בהם עלול להרחיק אותנו מן המטרה שלשמה בחרנו במקצועות הללו. הספר מפרק בזה אחר זה מושגים מקצועיים שהפכו לסיסמאות,ומציע לבחון אותם מחדש באמצעות ניסיון מהשטח,ידע מתחומי הפסיכולוגיה,החינוך,מדעי ההתנהגות,השיקום והרפואה,ובעיקר באמצעות שאלות שאינן נשאלות מספיק. האם גבול נועד רק להגביל,או שהוא קודם כול מגדיר מרחב בטוח? האם כל ניסיון להשפיע הוא מניפולציה? האם חיפוש אחר תשומת לב הוא בעיה התנהגותית או ביטוי של צורך אנושי בסיסי? האם כוונה טובה מספיקה,או שהאדם שמולנו פוגש רק את ההתנהגות שלנו? האם הכלה פירושה להסכים? האם גיוס חוזקות הוא הישארות באזור הנוחות,או שימוש בו כנקודת מוצא להתקדמות? האם שילוב בקהילה הוא תמיד ביטוי של חופש,או שלעיתים אנחנו מתעקשים לשלב אדם בקהילה אחרת במקום לחזק את הקהילה שכבר יש לו? לאורך הספר חוזר רעיון אחד מרכזי: מושגים מקצועיים אינם אמת. הם כלים. וכמו כל כלי,ערכם תלוי באופן שבו אנחנו משתמשים בהם. כאשר אנחנו מפסיקים לשאול מה משמעותם,הם עלולים להפוך ממסייעים למגבילים,ממקדמי חשיבה למחליפי חשיבה. הספר אינו מבקש לבטל את המושגים הללו,אלא להשיב להם את הדיוק שאבד להם עם השנים. זהו ספר לאנשי חינוך,מטפלים,אנשי שיקום,עובדים סוציאליים,רופאים,מנהלים,סטודנטים והורים. לכל מי שעובד עם בני אדם,ובמיוחד למי שכבר יודע שאין נוסחה אחת נכונה,אבל מאמין שהדרך להיות איש מקצוע טוב יותר מתחילה לא בלמידת עוד תשובה,אלא בנכונות לשאול שאלות טובות יותר. בסופו של דבר,הכוונה בכוונה אינו ספר על מושגים. הוא ספר על אחריות מקצועית. על האחריות לעצור לפני שאנחנו משתמשים במילה מוכרת,לפרק אותה,להבין אותה מחדש ורק אז לבחור אם וכיצד להשתמש בה. משום שלעיתים,ההבדל בין כוונה טובה לבין תוצאה טובה אינו טמון בכמות הידע שלנו,אלא בדיוק שבו אנחנו משתמשים בו.

הכוונה בכוונה אינו ספר על חינוך, טיפול או שיקום במובן המקובל. הוא אינו מציע שיטה חדשה, מודל עבודה או רשימת כלים. הוא מבקש לעצור לרגע לפני הכלים ולשאול שאלה פשוטה הרבה יותר: האם אנחנו באמת מתכוונים לאותו הדבר כשאנחנו משתמשים באותן מילים? אנשי חינוך, טיפול ורפואה עובדים מדי יום עם מושגים שנשמעים מובנים מאליהם. גבולות. הכלה. חיזוק. מניפולציה. תשומת לב. שיתוף פעולה. שילוב בקהילה. ביטחון. גיוס חוזקות. כולנו משתמשים בהם, מלמדים אותם ומקבלים החלטות משמעותיות על פיהם. אולם דווקא משום שהם הפכו לחלק בלתי נפרד מהשפה המקצועית, לעיתים נדירות אנחנו עוצרים לבדוק מה הם באמת אומרים, אילו הנחות יסוד מסתתרות מאחוריהם וכיצד השימוש הלא מדויק בהם עלול להרחיק אותנו מן המטרה שלשמה בחרנו במקצועות הללו. הספר מפרק בזה אחר זה מושגים מקצועיים שהפכו לסיסמאות, ומציע לבחון אותם מחדש באמצעות ניסיון מהשטח, ידע מתחומי הפסיכולוגיה, החינוך, מדעי ההתנהגות, השיקום והרפואה, ובעיקר באמצעות שאלות שאינן נשאלות מספיק. האם גבול נועד רק להגביל, או שהוא קודם כול מגדיר מרחב בטוח? האם כל ניסיון להשפיע הוא מניפולציה? האם חיפוש אחר תשומת לב הוא בעיה התנהגותית או ביטוי של צורך אנושי בסיסי? האם כוונה טובה מספיקה, או שהאדם שמולנו פוגש רק את ההתנהגות שלנו? האם הכלה פירושה להסכים? האם גיוס חוזקות הוא הישארות באזור הנוחות, או שימוש בו כנקודת מוצא להתקדמות? האם שילוב בקהילה הוא תמיד ביטוי של חופש, או שלעיתים אנחנו מתעקשים לשלב אדם בקהילה אחרת במקום לחזק את הקהילה שכבר יש לו? לאורך הספר חוזר רעיון אחד מרכזי: מושגים מקצועיים אינם אמת. הם כלים. וכמו כל כלי, ערכם תלוי באופן שבו אנחנו משתמשים בהם. כאשר אנחנו מפסיקים לשאול מה משמעותם, הם עלולים להפוך ממסייעים למגבילים, ממקדמי חשיבה למחליפי חשיבה. הספר אינו מבקש לבטל את המושגים הללו, אלא להשיב להם את הדיוק שאבד להם עם השנים. זהו ספר לאנשי חינוך, מטפלים, אנשי שיקום, עובדים סוציאליים, רופאים, מנהלים, סטודנטים והורים. לכל מי שעובד עם בני אדם, ובמיוחד למי שכבר יודע שאין נוסחה אחת נכונה, אבל מאמין שהדרך להיות איש מקצוע טוב יותר מתחילה לא בלמידת עוד תשובה, אלא בנכונות לשאול שאלות טובות יותר. בסופו של דבר, הכוונה בכוונה אינו ספר על מושגים. הוא ספר על אחריות מקצועית. על האחריות לעצור לפני שאנחנו משתמשים במילה מוכרת, לפרק אותה, להבין אותה מחדש ורק אז לבחור אם וכיצד להשתמש בה. משום שלעיתים, ההבדל בין כוונה טובה לבין תוצאה טובה אינו טמון בכמות הידע שלנו, אלא בדיוק שבו אנחנו משתמשים בו.