"המקדש השלישי" מאת אברהם ב. יהושע הוא נובלה דיאלוגית מרתקת ושנונה המשלבת בין רבנים, תככים וסיפורי אהבה חוצי יבשות. העלילה נעה בין פאריז לתל-אביב ועוקבת אחר אסתר אזולאי, אישה יהודייה עמוקת אמונה עם עבר מורכב, והרב התל-אביבי נסים שושני, אשר יחד עם מזכירו יחיאל ברקוביץ, נשאב לתוך תסבוכת הלכתית בינלאומית. הסיפור עוסק במפגש בין תרבויות ותפיסות עולם, כאשר הדמויות נאלצות להתמודד עם שאלות של זהות, אמונה ונקמה. יהושע, בדרכו הייחודית, משלב קומדיה ודרמה כדי ליצור חוויה ספרותית עמוקה ומעוררת מחשבה. מתאים לקוראים שאוהבים סיפורים מורכבים עם דמויות עמוקות, שמעוניינים להפליג בין עולמות שונים ולגלות איך סיפור אהבה יכול להפוך למיזם קוסמופוליטי שמשנה את פני העולם.

יהושע מסתתר משועשע מאחורי הקלעים של הנובלה הדיאלוגית הזאת ונוטש אותנו לנפשנו עם הדמויות, אך לא לפני שרקח עלילה מפולפלת של נְכלים רבניים סבוכים, בפאריז ובתל־אביב, עלילה שהוא מושך בחוטיה הצבעוניים ושודד למענה לפאריז חומרים מן הנובלה האיטלקית שלו, 'הבת היחידה', כדי להעמיד אותם לבסוף, כעבור שנים רבות, על ראשם בתל־אביב.שלוש הדמויות שבחזית הסיפור הן אסתר אזולאי, אשה יהודייה עמוקת־אמונה שגדלה בפאריז וגוירה בלי־צורך, אשר אביה הנערץ הוא יהודי אלג'ירי, אך יש לה "גֶנים קתוליים" מצד אמה הצרפתייה שהתייהדה; הרב הש"סניק נסים שושני, אשר במשרדו ברבנות בתל־אביב תלויה גם תמונת הרב קוק לצד זו של עובדיה יוסף, והוא מסוגל לעתים למחשבות פרועות; ומזכירו, החוזר־בתשובה האשכנזי יחיאל ברקוביץ, שהרב בחר בו על מנת שיפתיע אותו באופן שספרדי לא יעז, מזכיר המשלים הכנסה כמוהל לתינוקות של מהגרים סודנים בדרום־העיר, המבקשים להבטיח עתיד לילדיהם. כדרכו מערבל יהושע בדמויותיו יסודות מפתיעים, לא־מתיישבים, ופעולותיהן הן מישמָש פרדוקסאלי.המזכיר ברקוביץ הוא כמדומה נציגו של יהושע בהנעת העלילה. הוא דואג למִפגש שבו מספרת אסתר לרב את סיפורה העצוב והכואב – סיפור אהבתה לדוִד משיח, שמזימתו של רב פריזאי, ותסבוכת הלכתית שיצר, הפכו אותו לטראגי. אבל בעיקר מתַפקֵד ברקוביץ בהתנעת הפרויקטים הנובעים מרצונה של אסתר לנקום ולתקן. אם תצלח הדרך יתחולל לא רק שידוד מערכות ברבנות בפאריז; חשוב מזה, סיפור האהבה האישי יתעצם למיזם קוסמופוליטי שיעמיד את העולם על אדני אמת ושלום, יחבר את שלוש הדתות המונותיאיסטיות, יצרף את משיחיהן, ובמקדש השלישי, שיוקם לא־שחצני ולא־מתנשא בעמק, תתגמש ההלכה וילדיהם של גיורת וכוהן ישירו המנוני תחייה ותקווה.כך, בקריצה ספרותית של אוטופיה קומית, נפרד מקוראיו מחבר ספקן ופסימי.