היֹה הָיָה נסיך קטן עם עיניים צחקניות ונמשים על האף. כל המומחים בגלקסיה אבחנו אותו עם הפרעת קשב, חוץ מפסיכולוג אחד, שבחר להפוך אותו לגיבור הספר שלו. בכל בית שני בישראל בערך, יש ילד או ילדה עם תכונות והתנהגויות דמויות הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) — האבחנה הנוירו־התפתחותית הנפוצה ביותר בילדוּת. האם מדובר בהפרעה אמיתית? האם יעלה על הדעת שמאות אלפי ילדים נולדו עם פגם מוחי כרוני? ומה המחקרים מספרים על ה"בחירה הראשונה בטיפול" בהפרעה הזו, באמצעות תרופות פסיכיאטריות ממריצות כמו ריטלין ואטנט? הספר הפרעת קשב היא לא מחלה וריטלין הוא לא תרופה הוא כתב אישום רעיוני יוצא דופן, שמבקש לנער את מערכות החינוך והבריאות – ולא פחות חשוב, להחזיר את הכוח לנו, ההורים והמאובחנים. הורים ימצאו בספר סדרה של אסטרטגיות התמודדות לא־תרופתיות, וחשוב מכך — מגן שריון מדעי מפני לחצים ואיומים. אנשי חינוך, טיפול ומחקר ימצאו בספר את הקיסם החסר לפיצוץ הבלון התיאורטי הקרוי "הפרעת קשב". ד"ר יעקב אופיר (PhD) הוא פסיכולוג קליני מומחה, חבר סגל בכיר באוניברסיטת אריאל ועמית מחקר באוניברסיטת קיימברידג'. ספרו הנוכחי, כמו עשרות המאמרים