”לא נתנה אהבתך לי לפרוש כנפיים", התנגן בי חרוז משיר. באמת תלמה, כעסתי על עצמי. אלמלא אורי, לא היית היום פרופסור לפיזיקה אפילו דוקטור לא. אבל זה בדיוק העניין, הבנתי פתאום. אורי. הרצון היה של אורי ומה איתי? לא הייתה לי תשובה. מתי נעלמתי לעצמי? למה נעלמתי לעצמי? ומה אני רוצה עכשיו? ניערתי את ראשי. עיניו של פקיד הקבלה התבוננו בי בסקרנות. ילדה קטנה דעתנית ולוחמנית הולכת לאיבוד בתוך אישה בוגרת. מפץ גדול שפוגע בבעלה הופך את חייה על פיהם, ומחבר אותה מחדש לילדה שהייתה פעם. העבר שלנו מתעתע. לא כל האירועים מיוצגים בו בצורה שווה. לא כולם משפיעים באותו אופן. דרך עיניה של תלמה, פרופסורית לפיזיקה של חלקיקים, מסלול חייה, זיכרונות ילדותה ויחסיה עם סביבתה, מנסה הסיפור לפענח את המרכיבים שעושים אותנו למה שאנחנו ואת יחסינו עם הסביבה למה שהם.