חן הוא גבר בשנות הארבעים לחייו שרווקותו צועקת למרחקים כי בעיה כלשהי עוצרת בו מלבנות את חייו עם מישהי. פיגוע תופת שבה נהרגת סוזן ידידתו מביאה לבמת חייו את מלקולם אביה האנגלי, שבא לקיבוץ כדי לקבור את בתו. מלקולם מגלה שפה משותפת עם חן, ומציע לו טיפ קטן לחיים, בצורת המלצה להתחיל עם קטי – עובדת זוטרה משדרות העובדת במפעל הנעליים הקיבוצי, שמעיק על חן בשגרת חייו השוחקת שם כפועל ייצור. העצה הזו מותירה את חן תוהה על טיבה ונכונותה, לאורך הספר, בו מגלים חן וקטי אם נועדו זה לזו או לאו. המציאות של שגרת נפילות הקסאם בצפון הנגב הישראלי בשנות האלפיים, על קיבוציו ועריו, מובאת פה דרך אספקלריית הסיפור הזה, שנוגע – לא נוגע, במה שנקרא בפינו "אהבה", או רגשות טמירים שאנו לעתים חשים אחד לשני בחיינו.