"מכתב אחרון לאדם" מאת ניגון קוליקובסקי, חתן פרס כליל לאקופואטיקה, הוא מסע פואטי עוצר נשימה המשלב בין נופי העולם הרחוקים והמסורת המקומית העמוקה. קוליקובסקי, חלק מתנועה תרבותית אלטרנטיבית המתפתחת לנוכח משבר האקלים, מציע מסע שירי שמשלב את חשיבות השמירה על הסביבה, הפחתת הצריכה והקשר המחודש לטבע. הספר מזמין את הקוראים להתחבר מחדש לעולם ולחוויות המיוחדות שבו, דרך עיניו של נווד מודרני שאינו כבול לזהות לאומית או למשרה קבועה. בהשראת דור הביט והמשוררים הישראלים כמו ישראל אלירז וזלדה, קוליקובסקי בוחן את הקשר בין היומיומי לאינסופי, המקומי לאוניברסלי. אם אתם מחפשים שירה שמאתגרת את המוסכמות ומציעה פרספקטיבה חדשה על החיים והסביבה, "מכתב אחרון לאדם" הוא הספר עבורכם. התחברו למסע שירי שייקח אתכם מהרוגע של סקנדינביה ועד הערים הסואנות של הודו.

המשורר ניגון קוליקובסקי, חתן "פרס כליל לאקופואטיקה" לשנת 2021, הוא נציגה של תרבות אלטרנטיבית המתפתחת בישראל ובעולם. ערכיה של תרבות זו התהוו, בין השאר, לנוכח משבר האקלים, ורבים מחבריה הם צעירים שלוקחים ברצינות את הצורך בשינוי אורח החיים, בהפחתת הצריכה, בזיקה מחודשת לטבע ובהינתקות מהפוליטיקה במובנה הצר. קוליקובסקי וחבריו מרבים לטייל בעולם. כמין נוודים מודרנים, הם מרגישים בנוח בכל מקום ואינם דבקים בבית ובמשרה קבועים, ואף לא בזהות לאומית. ניכר בהם שהושפעו עמוקות מן הסופרים והמשוררים של דור הביט, אולם מרדנותם בהגמוניה אין משמעה מרד בתוצריה הספרותיים, ונדמה שכל אחד מהם נטוע גם בתרבותו המקומית. כך, בשירתו של קוליקובסקי, גם כשהיא נודדת בין סקנדינביה הפראית לערי הודו הסואנות ועוסקת בנופים רחוקים ובמסורות עתיקות, ניכרת הזיקה למשוררים כישראל אלירז, זלדה ופנחס שדה. כמוהם, נדמה שהוא מבקש לנסח את הקשר בין היומיומי לאינסופי, בין המקומי לאוניברסלי – ולטפח את תדר ההיות.