כאשר ג'ייק בארנט היה בן שנתיים, הוא אובחן כאוטיסט. כאשר ג'ייק היה בן שלוש, קבעו המומחים שהוא לעולם לא יידע לקרוא, ושיש לקוות שיום אחד הוא יהיה מסוגל לקשור בעצמו את שרוכי נעליו. אלא שחייו התפתחו אחרת: בגיל שמונה ג'ייק התחיל להשתתף בקורסים ברמה אוניברסיטאית במתמטיקה ובאסטרונומיה, ובגיל תשע הוא התקבל לאוניברסיטה. בגיל שתים־עשרה הוא קיבל עבודה בתשלום כחוקר באוניברסיטה, וכך היה לחוקר האסטרופיזיקה הצעיר ביותר בעולם, ושלושה שבועות אחר כך הוא פתר שאלה פתוחה בתורת הסריגים. עבודתו פורסמה כעבור זמן בכתב־עת מדעי. בספרה ניצוץ מספרת קריסטין בארנט, אמו של ג'ייק, איך הגיע בנה לאן שהגיע. הסיפור שלה הוא לא רק סיפור מסע מרתק על אֵם נחושה ובנה יוצא הדופן, אלא גם סיפור על כוחה של התקווה, על הניצוץ הפנימי המצוי בתוך כל ילד, ועל האפשרויות המסחררות הנפתחות לפנינו כאשר אנו מצליחים לשמור על ראש פתוח ולומדים להתחבר אל הפוטנציאל האמיתי הטמון בילדים שלנו. "כתבתי את הספר הזה מפני שאני מאמינה שהסיפור של ג'ייק מלמד משהו על כל הילדים. נכון אמנם שלג'ייק יש כשרונות מיוחדים, אבל הסיפור שלו מדגיש את האפשרות של כולנו לממש את המיוחד שבנו, ואולי אפילו פותח את הדלת לפני האפשרות שה'גאונות' איננה נדירה כל כך. אני לא רוצה לומר שכל ילד אוטיסט הוא ילד פלא, וגם לא כל ילד רגיל. אבל אם מזינים את הניצוץ הפנימי שבתוך הילד, הניצוץ הזה יתווה תמיד את הדרך לגבהים עצומים בהרבה מכפי שיכולנו אפילו לשער... אם ילד שלא היה אמור להיות מסוגל לדבר או לקרוא עשוי להמריא לגבהים כה בלתי נתפסים, שוו בנפשכם מה עשויים להשיג ילדים שאין להם קשיים כאלה ולאיזה גובה הם עשויים להמריא אם נעודד אותם לפרוש כנפיים – הם יחצו כל אופק, הם ירקיעו מעל תקוותינו הפרועות ביותר." קריסטין בארנט קריסטין בארנט חיה באינדיאנה עם בעלה מייקל ועם שלושת ילדיהם. היא בעלת פעוטון, ומנהלת עם מייקל את "המקום של ג'ייקוב", מרכז קהילתי התנדבותי לילדים אוטיסטים ובעלי צרכים מיוחד ובני משפחותיהם.