במרכז אמסטרדם, בין נהר האיי לסירת מגורים שקטה, נפגשים ארבעה נגנים חובבים – רופאה, בונה כינורות, אחות ומנהל מרכז מוזיקה – כדי למצוא מפלט במוזיקה. אך כשהמציאות החברתית והפוליטית סביבם הופכת מנוכרת וצינית, הם מגלים שכולם נושאים עמם סודות ושתיקות. ברומן הבלתי צפוי של אנה אנקוויסט, המתח והדרמה מתפתחים בצורה מרתקת כשהחיים האישיים של הרביעייה מתחברים לעלילת פשע מסתורית. במקביל, קשר מיוחד נרקם בין מורה צ'לו קשיש לנער מוסלמי, ומאתגר את הפערים הבין-דוריים והתרבותיים. "רביעיית מיתרים" הוא סיפור על מוזיקה ככוח מאחד, על הצורך האנושי בקשב אמפתי, ועל הסכנות שמסתתרות מאחורי החזות השקטה של חיי היומיום. מתאים לאוהבי ספרות שדורשת מחשבה ומותירה חותם.

'רביעיית מיתרים' נראה תחילה כעוד יצירת סיפורת משובחת אופיינית של אנה אנקוויסט, הסופרת ההולנדית הגדולה האהובה באירופה ובארץ. אבל ברבע האחרון שלו מצליח הרומאן הזה להפתיע אפילו את עצמו, כי הוא מתגלגל להיות טקסט מסוג שאנקוויסט לא כתבה מעולם, מעֵין מותחן פשע, ומסתבר שהיא שולטת להפליא בז'אנר, והאיפוק המפורסם שלה בוהק בו בלבוש חדש.הסיפור ממוקם במרכז אמסטרדם, סביב נהר האֵיי וסירת־מגורים העוגנת בו, בעתיד קרוב האורב במרחק פסיעה, עתיד של עולם מנוכר, שבו אנו הולכים ומאבדים את הנכסים החברתיים והתרבותיים שלנו, וגם את הצורך בקשב אמפתי. הציניות של השחיתות השלטונית חוגגת, שרים ופקידים בכירים משוחדים ונסחטים, פושעים כלואים שולחים יד ארוכה אל מעֵבר לחומות הכלא.ארבעת הנגנים החובבים – רופאה, בונה־כינורות, אחות ומנהל מרכז המוזיקה שנסגר – הנפגשים תדיר בסירת־המגורים לנגן מוזיקה־לשם־מוזיקה ברביעיית המיתרים, הם יוצאי־דופן: בלי מוזיקה היו אבודים. לכל אחד מהם, כך הולך ומתחוור, "חבילה" משלו, ורִיק של שתיקה מרוחקת שורר בינם לבין בני־זוגם בהווה או בעבר. הרביעייה הקאמרית היא המפלט שלהם, המקום המזוקק של קשב וקרבה אנושית, אשר בו, בלי מלים, על כל אחד מהם להרגיש את כוונת שותפו ולתמוך בו, להוביל בעדינות או להניח לעצמו להיות מוּבל, ליזום מתוך התחשבות או להצטרף.בעלילה מקבילה מתפתחת קִרבה מפתיעה מלאת נפש בין המורה הבכיר שלהם לצ'לו לפני שנים – היום זקן מותש בן למעלה מ־80, שאינו מסתדר עם חידושיו הטכנולוגיים של העולם – לבין נער מוסלמי, בן של מבקשי מקלט ממרוקו.זרע פורענות שזורעת בנאיביות אחת מנגניות הרביעייה יזמן אל הספינה אורח לא־קרוא, שיאיים להפוך גם את המפלט המוזיקלי לאשליה.