בגיל 32 נופלת סיאם ג'ורנו לבור רגשי, הגורם לה לפתח אלרגיה עצומה לאנשים - בעיה נטולת פתרון, מכיוון שהעולם מלא בהם. ב"שיא השפל" שלה היא פונה לרופא שרירי־להדאיג, המאבחן אותה כבעלת הפרעת אישיות. מאותו רגע, חייה פונים לכיוון בלתי צפוי. האם סיאם, הנקראת על שם חתולתו של אביה ומכונה בפי חבריה 'סיאמי מאמי', אכן מטורפת? כלומר, יותר מכולנו? ומה גרם לה לשנוא אנשים, וליתר דיוק - גברים? ומדוע תקועה ילדת הפלא לשעבר בעבודה הקטנה עליה בכמה מידות? אין ספק שהיא צריכה להתעורר מהסיוט שאליו נקלעה, אבל מה מחכה לה אחרי שתתעורר? כמו אליס בארץ הפלאות, סיאם פוסעת בארץ הזוועות התל־אביבית שלה, קופצת ממיטה למיטה, מתפשטת ומתלבשת בקפידה (ואז מתפשטת שוב), כשהיא מנסה לשחזר את חייה הקודמים הצופנים סוד גדול. המסע שהיא נאלצת לעבור נועד לפענח את חוקי המשחק בעולם המבוגרים, אבל האם זה כדאי? ומהו הפרס למצטיינים? בלשון ציורית ובהומור ייחודי מתארת מיא עשת סיפור חיים של אישה צעירה, מנעורים מבטיחים לבגרות לא מקיימת, אך עם סוף אופטימי. אחרי הכול, היא יודעת: דמעות הן נוזל השטיפה הטוב ביותר בעולם. מיא עשת, עיתונאית ועורכת, גרושה ואם לשניים, היא יוצאת סדרתית לדייטים באופטימיות שאין לה על מה להתבסס. תמיד אפשר להתאבד מחר הוא ספרה הראשון.