זהו ספר שירה אישי וכואב, שנכתב מפי אב שאיבד את בנו ונאחז במילים כדי לא להתפרק. השירים שוזרים יחד לשון תנ״כית, דימויים מגן עדן, קין והבל ועקדת יצחק, עם מציאות יומיומית של קבר, בית ריק ושקט כואב. הקול הלירי נע בין תוהו ובוהו ואבל עמוק לבין רגעים קטנים של אור, זיכרונות טובים ותגלית איטית של כוח פנימי ורצון להמשיך לחיות זהו מסע נשמתי של אב שכול, מן הרגע שבו “הבן היחיד” חוזר אל העפר, אל ההבנה שהגן שנעקר מן העולם ממשיך לפרוח בלב ובזיכרון הנצחי. אֲנִי מַרְגִּישׁ הֵיטֵב אֶת הַסֶּדֶק. הוּא כְּבָר אֵינֶנּוּ קַו, זֶה אֲנִי. עמי אזולאי אומן רב תחומי, משורר, צלם, פסל שימש כחבלן במשטרת ישראל.