אָסְנַת נָווֶה אֵינָהּ מַגִּיעָה מֵהַתְּחוּם הָרוּחָנִי, אֶלָּא מִתְּחוּם מְדֻיָּק וְיָדוּעַ, דָּבָר שֶׁמַּגְבִּיר אֶת סַקְרָנוּתָהּ לַתְּחוּם הַלֹּא נוֹדָע. הִיא מַאֲמִינָה שֶׁהַחִפּוּשׁ אַחַר מַשְׁמָעוּת מוֹבִיל אוֹתָנוּ לְתַגְלִיּוֹת. זֶהוּ סִפְרָה הָרִאשׁוֹן. הוּא אָמְנָם כָּתוּב בִּשְׂפַת יְלָדִים, אַךְ הִנּוֹ סִפּוּר פִילוֹסוֹפִי, וּבוֹ הִיא מְעֻנְיֶנֶת לְהַעֲבִיר אֶת הַחֲשִׁיבוּת שֶׁל הַכָּרַת הַמְּקוֹרוֹת מִגִּיל צָעִיר. הַסִּפּוּר הוּא עַל פִילוֹסוֹפְיַת מְחַשֶּׁבֶת הַבְּרִיאָה וְעַל הַתַּפְקִיד אוֹ הַכֹּחַ הַגְּלוּמִים בְּכָל אוֹת וְאוֹת שֶׁבָּאָלֶפְבֵּית הָעִבְרִי.