בבוא יומי אעמוד כדחליל והעורבים עטים עליי לקרוע מעליי את בגדיו הישנים של האיכר, למרוט ממני חתיכות של קש. השדה הזה, שלי או לא שלי, מעולם לא הניב פירות. אשת קש פורש בפנינו מסע של התבגרות דרך יחסים בין אישיים, סמים ומפגש בין ציפיות למציאות. בסגנון חד, כואב ומפוכח, הכותבת פוגשת פנים אל פנים בטראומה, בכאב ובהחלמה. איוקי איתן בת עשרים ושמונה ועוד לא מפוכחת. היא מתמודדת עם דיכאון ופוסט טראומה ועובדת בתחום החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. זהו ספרה הראשון.