"את כותבת?" הוא ספר מרגש ומלא עוצמה שמתאר את מערכת היחסים המורכבת בין אם ובתה, על רקע ההתמודדות עם דעיכתה המנטלית של האם. האם, השוקעת בדמנציה, דורשת מבתה לכתוב את סיפורה, אך מסתירה את האמת. הבת, ציירת בנשמתה, מתמודדת עם משימה כמו-בלשית: לחשוף את האמת החבויה. בסיפור זה, נחשפים רגעי אימה וחסד, אהבה וכעס, שכחה והיזכרות - כשהעבר וההווה מתערבבים זה בזה. אליזבט דור מצליחה לתאר ביושר נדיר את הקרב הפנימי שמתחולל בנפשן של הדמויות, ומזמינה את הקוראים לחוות את המאבק בין פחד ותקווה, דאגה ושמחה. ספר חובה לכל מי שמבקש להבין את מורכבות החיים והקשרים האנושיים. מתאים לאוהבי דרמה משפחתית, ולקוראים המחפשים חוויית קריאה מעוררת מחשבה ורגש.

תּ כותבת? הוא דוקו־דרמה מאלפת. ביושרה נדירה ובלי שמץ של התחסדות מתארת אליזבט דור את סיפורן של אם ובתה, על רקע דעיכתה הבריאותית והמנטלית של האם. הבת, ציירת, משרטטת במכחול דק ובקווים עדינים הן את החטיבות העלומות והאפלות של חיי האֵם בארץ הולדתה והן את חייה בארץ, בעיקר את רגעי האימה והחסד על ספו של המוות. זהו, לעניות דעתי, ספר חובה לכל מי שמבקש להתמודד עם החיים בערייתם. יגאל שוורץ זקן משבט הצ'רוקי סיפר לנכדו על הקרב שמתחולל בתוך נפשם של אנשים. הוא אמר: "נכדי, מתחולל באנשים קרב, הקרב הוא בין שני הזאבים שחיים בתוכנו, אחד הוא הפחד, הדאגה והרחמים העצמיים והשני הוא שמחה, אהבה, תקווה ושלווה." "איזה זאב מנצח?" שאל הנכד, "זה שאתה מאכיל." במשל זה מתארת אליזבט דור את הקרב המתחולל בנפשה של רבקה האם ששוקעת לדמנציה וגם בנפשה של בתה איזבלה, המטפלת בה במסירות אין־קץ. רגעים של שכחה והיזכרות מכניסים את שתיהן למעגל אין־סופי של עבר והווה, תובענות וסליחה, חמלה וכעס, אהבה וטינה. מצד אחד תובעת האם מבִּתה שתכתוב את סיפורה ומצד שני היא מסתירה אותו. הבת, כמו בלשית קשורת עיניים, מנסה לחשוף את הסיפור המוסתר, מוסתר מ