במאי 1945 יצא פטר וולפגנג לוֹב — לימים גדעון לב — ממחנה הריכוז טרזיינשטאט. הוא היה בן עשר, ויותר משליש מחייו עברו עליו במחנה. כל בני משפחתו, מלבד אמו, נרצחו בידי הנאצים. איך היו השנים הבאות? מאתגרות. שמונים שנה אחרי המלחמה ההיא גדעון לב מספר את הסיפור שלו בספרו פוקח העיניים בואו נעשה את העולם טוב יותר. בגילוי לב, ומתוך מבט מפוכח ורענן, הוא מספר את סיפור חייו, ובתוך כך מעניק כמה טיפּים שחשוב להזכיר מדי פעם לחיים נכונים יותר ומלאים יותר. *** גדעון לב נולד ב־1935 בעיר קרלובי וארי בצ'כוסלובקיה. ב־1941 הוא גורש עם אמו למחנה טרזיינשטאט, ונשאר שם עד שחרורו במאי 1945. גדעון התחתן פעמיים, והוא אב לשישה ילדים, סב ל־16 נכדים וסבא רבא לשתי נינות. הוא מתגורר בצפון ישראל עם שותפתו לחיים ג'ולי גריי. ג'ולי גריי היא סופרת ילידת קליפורניה, שכתבה בין השאר עבור "האפינגטון פוסט" ו"ניו יורק פוסט". היא הכשירה כותבים באולפני האחים וורנר, במכון קליפורניה לאמנות, במכון וייצמן ובאוניברסיטת רייכמן, והתנדבה בין השאר ביוזמת השלום למזרח התיכון, ילדים למען השלום, ארגון אמנסטי וארגון לוחמים למען השלום. הצצה לספר