הקולנוע הישראלי מביט לאחור אל מלחמת לבנון, וקובי ניב כותב במבט חודר ונוקב על תוצריו: טרילוגיית סרטי מלחמת לבנון הראשונה – 'בופור', 'ואלס עם באשיר' ו'לבנון' – ועמם גם סרט התעודה הטלוויזיוני 'זרעי קיץ' על מלחמת לבנון השנייה. זהו "חיבור בוטה ומתריס, מעין נבואת זעם על מה שלכאורה ממתין מעבר לפינה ובעצם כבר לגמרי כאן." (מאיר שניצר)"עם סיומה של מלחמת לבנון השנייה הגיעו אל בתי הקולנוע שלוש הפקות מתוצרת ישראל, העוסקות בקורות מלחמת לבנון הראשונה – בופור, ואלס עם באשיר ולבנון, שזכו לקהל צופים מתלהב ובשובל ארוך של הוקרות ופרסים בינלאומיים.בזרוע נטויה ובעין עצומה בוחן באומץ את האמצעים האמנותיים והמניפולטיביים שבהם מסתייעים שלושת יוצרי הסרטים הללו על מנת לטוות מצג-שווא מוסרי, המבליט את קורבניותו של הפולש הישראלי ובא להכשיר בדיעבד את עצם ההחלטה לפלוש ללבנון ולכונן בה סדר מדיני חדש.בתוך כך מאבחן קובי ניב את התהליכים החברתיים שעברו על צה"ל ועל מדינת ישראל במרוצת 18 שנות המלחמה, כפי שזו נתפסת בסרטים העוקבים אחריה למן יומה הראשון המתואר בלבנון, דרך הטבח במחנות סברה ושתילה, שבו מתמקד ואלס עם באשיר, ועד להתקפלות חזרה אל מעבר לגבול, שהיא היעד הסופי בעלילת בופור.אל הדיון בשלושת הסרטים העלילתיים הללו מצרף ניב ניתוח נוקב של זרעי קיץ, סרט תעודה שהופק עבור ערוץ 2 העוסק ביומה האחרון של מלחמת לבנון השנייה. עיקר התמקדותו של סרט זה בייעוד הלאומני הגלוי המדריך חלקים רחבים בציבור הישראלי ומכשיר את הלבבות לעקידת הבנים-חיילים על ידי הוריהם מזרזי הגאולה המשיחית."מאיר שניצרקובי ניב הוא סופר, סטיריקן, תסריטאי ומרצה בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל-אביב ובמחלקה לתקשורת בשלוחת אילת של אוניברסיטת בן-גוריון. כתב לאורך השנים בכל עיתוני ישראל ופירסם ספרי סאטירה וקומיקס וכן ספרי ילדים. כתב גם ספרי הדרכה לכתיבת תסריטים וכאלה העוסקים בניתוח משמעותם של סרטים. בתחילת 2014 ראה אור רומן ראשון פרי עטו, החיים קשים, הא? (כנרת-זמורה-ביתן).