"בִּזְכוּתֵךְ אֲנִי מַרְגִּישָׁה הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב. אַתְּ נוֹתֶנֶת לִי כּוֹחַ וְאֹמֶץ לְנַצֵּחַ גַּם אֶת הַפְּחָדִים שֶׁלִּי." גַּלִּי צָעֲדָה לְעֵבֶר הַתְּמוּנָה בִּנְחִישׁוּת וּלְלֹא פַּחַד, הוֹשִׁיטָה אֶת יָדָהּ אֶל גַּב הַתְּמוּנָה וְתָלְשָׁה אֶת הַפֶּתֶק. גַּלִּי וּפְּלַסְטֵלִינָה הִתְחִילוּ לְצַחְקֵק. הַמְּשִׂימָה לֹא הָיְתָה מַפְחִידָה כְּמוֹ שֶׁחָשְׁבוּ. הספר בראש של גלי נרקם במהלך תקופת הקורונה, שהביאה איתה לא מעט חרדות ופחדים ולעיתים גם סיוטים. הרצון היה להתמודד עימם בדרך יצירתית, למצוא פתרון שעובד ואף לעזור לילדים שחווים גם הם סיוטים, פחדים ומכשולים. גלי טרבלסי היא תלמידת כיתה ה', בת 10.5, חובבת ספרים מושבעת שתמיד אהבה לכתוב. מאז היותה קטנה רצתה לכתוב ספר עם משמעות, ומבחינתה זוהי הגשמת חלום.