"האידיוטים הם־הם אפוא השורדים בסופו של דבר, הם הנעים בחירות מוחלטת על פני האדמה ובמרחב השדות, סופגים את העולם בעיניהם הרואות־לא־רואות, משוטטים בדרכים, מתמזגים עם הצמחייה, כמו היו חלק בלתי נפרד מהטבע: 'ראשיהם השחורים והגזוזים בצבצו מתוך חומת הפריחה הזעירה והשופעת בצהוב עז'. טבע היקום מטמיע אותם בקרבו גם אם טבעם של 'לבבות נבערים' דוחה אותם מעליו." [רוני אמיר, מתוך אחרית הדבר ל"האידיוטים"] "בחיפושיו אחר פרפרים נדירים מוצא המספר את מי שמכונה 'האנרכיסט מברצלונה', מכונאי ספינות שמיטיב לנווט סירות בלב ים, אבל לא את חייו. אמנם, הוא לא בדיוק אנרכיסט ולא מברצלונה, רק בעל לב חם וראש חלש. נאיבי, אם תרצו. אנשים נאיביים מאמינים לפרסומות שמוכרות להם תמצית בשר חסרת טעם, ולעסקנים פוליטיים שמוכרים להם מלחמות בעוולות החברה. בשני המקרים, האנשים הנאיביים הם שמשלמים את המחיר הגבוה ביותר — אם בבריאותם ואם בחירותם." [ניצה פלד, מתוך אחרית הדבר ל"אנרכיסט"] שני סיפורים מהצד האפל של החיים — פרי עטו של סופר ענק.