"אני רוצה שתמצא את אשתי," הוא אמר. "היא נעדרת כבר חודש שלם. היא נעלמה מהבקתה שלנו בהרים. ליד פּוּמָה-פּוֹינט. אתה מכיר את פומה-פוינט?" אמרתי שאני מכיר את פומה-פוינט. "הבקתה שלנו נמצאת במרחק חמישה מייל מהכפר," הוא אמר. "ליד אגם פרטי. איש ששמו ביל צֶ'ס גר עם אשתו בבקתה אחרת, בלי לשלם שכר דירה, ומטפל במקום. וזה כל מה שיש שם. אשתי עלתה לשם באמצע מאי, ירדה פעמיים בסופי שבוע, היתה אמורה לרדת שוב ולא הופיעה. מאז לא ראיתי אותה." "מה עשית בעניין?" שאלתי. "שום דבר. שום דבר בכלל." הוא המתין. הוא חיכה, רצה שאשאל למה. אמרתי: "למה?" האישה באגם, מהרומנים הגדולים שכתב ריימונד צ'נדלר, נפתח בהיעלמות של אישה שבחיפושים אחריה מתגלה גופה של אישה אחרת. האם יש קשר בין מות האחת להיעלמותה של האחרת? והאם גם האישה הנעדרת תימצא באגם? פיליפ מארלו, אחד הבלשים הספרותיים האהובים בכל הזמנים, לוקח על עצמו את החקירה. יצירותיו של ריימונד צ'נדלר הן אבן דרך בתולדות הרומן הבלשי ומהיצירות הבולטות בספרות האמריקאית במאה העשרים, בזכות סגנונו הייחודי, היבש והפיוטי בעת ובעונה אחת, ובזכות המבט המפוכח שלו על ארצות הברית. האישה באגם פורסם לראשונה ב-1943 וזהו תרגומו הראשון לעברית.