מֵאָז שֶׁנִּמְרוֹד זוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ, הוּא חַי וְנוֹשֵׁם כַּדּוּרֶגֶל. הוּא לוֹבֵשׁ בִּגְדֵי כַּדּוּרֶגֶל, קִירוֹת חַדְרוֹ מְכֻסִּים תְּמוּנוֹת שֶׁל שַׂחְקָנִים, וּכְשֶׁהוּא לֹא מִתְאַמֵּן בְּכַדּוּרֶגֶל אוֹ צוֹפֶה בַּאֲחֵרִים מְשַׂחֲקִים, הוּא מְשַׂחֵק כַּדּוּרֶגֶל בַּמַּחְשֵׁב. כְּשֶׁהוּא וּמִשְׁפַּחְתּוֹ עוֹבְרִים מֵאֵילַת לְמֶרְכַּז הָאָרֶץ, חָשׁוּב לוֹ לְהִתְקַבֵּל לְנִבְחֶרֶת הַכַּדּוּרֶגֶל הַמְּקוֹמִית. אֲבָל דַּוְקָא כְּשֶׁהוּא מַצְלִיחַ לְהַגְשִׁים אֶת הַחֲלוֹם הַזֶּה, מִתְרַחֶשֶׁת תְּאוּנָה אֲיֻמָּה שֶׁמְּאַיֶּמֶת עַל הַמְשֵׁךְ דַּרְכּוֹ כְּשַׂחְקָן. הַאִם יַצְלִיחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל הָאֶתְגָּר הַזֶּה? וְהַאִם אָכֵן מְדֻבָּר בִּתְאוּנָה? סִפּוּר סוֹחֵף עַל יְדִידוּת וְאַהֲבָה, עַל תַּחֲרוּת וְקִנְאָה וְעַל נְחִישׁוּת וּדְבֵקוּת בַּמַּטָּרָה. רִבְקָה מָגֵן הָיְתָה סוֹפֶרֶת יְלָדִים וְנֹעַר עֲטוּרַת פְּרָסִים, מוֹרָה וּמְפַקַּחַת. אֶת הַסֵּפֶר הַכַּדּוּר הוּא הַ... גּוֹל! הִיא כָּתְבָה בְּהַשְׁרָאַת סִפּוּר אֲמִתִּי שֶׁשָּׁמְעָה מִנְּכָדֶיהָ. הַסֵּפֶר הִתְקַבֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת עֲצוּמָה, הָיָה לְרַב–מֶכֶר חֲסַר תַּקְדִּים וְנִבְחַר לְסֵפֶר הַיְּלָדִים הָאָהוּב בְּיוֹתֵר בְּמִצְעַד הַסְּפָרִים שֶׁל מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ. "רִבְקָה מָגֵן פִּצְּחָה אֶת סוֹד הַכְּתִיבָה לִילָדִים. הִיא יוֹדַעַת בְּחוּשׁ מָה עוֹבֵד אֵצֶל יְלָדִים, וְהִיא מְדַבֶּרֶת בִּשְׂפָתָם. לֹא רַק בִּשְׂפַת הַכַּדּוּרֶגֶל." תָּמָר רֹתֶם, הָאָרֶץ