אחרי "האידיוטים ואנרכיסט", שראו אור בהוצאת נהר ב-2014, ג'וזף קונרד מגיש לנו את סיפורו של "המלשין", גם בתרגום ראשון לעברית. הסיפור מוגש לנו באמצעות מסַפר עלום שֵם, השומע אותו מפיו של אנרכיסט המכונה מר X ולאחר שסיפר אותו כבר לחברו, האנונימי גם הוא. מר X מספר את סיפורו בשוויון נפש גם כשהוא מדבר על אהבה, בגידה או מוות. את הרגשות האנושיים האלה המפעימים מעביר לנו ג'וזף קונרד דרך עדשות אובייקטיביות כביכול, המקהות את עוקצם ויוצרות תחושה של ראיית מציאות אירונית מפוכחת. "המלשין", שנכתב עבור כתב העת האמריקני Harper's Magazine מתוך מצוקה כספית, מעורר כמאה שנה לאחר פרסומו עניין רב בקרב חוקרי יצירתו הספרותית של קונרד, המזהים בו את יסודותיה ומאפייניה של הפרוזה הקונרדית ורואים בו יצירת מופת בסוגת הסיפור הקצר – סיפור מהודק ומזוקק. רגשות עזים, אומר קונרד בסיפורו, מתעצמים בעת מצוקה, "על שפתו של קבר" כדבריו, ולא מן הנמנע אפוא שכמוהם מִתלטשת גם אמנות הסיפור הקצר. "המלשין" מהווה הוכחה יפה לכך.