נָתְנָה טַל "כִּיף" לְאָחִיהָ, נָתְנָה לְאִמָּא נְשִׁיקָה, הֶעֱמִיסָה אֶת הַתִּיק עַל הַגַּב וּלְפֶתַע חָשָׁה מוּעָקָה. הַתְּחוּשָׁה הָיְתָה זָרָה לָהּ וְהָיָה לָהּ קְצָת מוּזָר, וּכְשֶׁהֵצִיצָה בְּתִיקָהּ מָצְאָה שָׁם גּוּשׁ כֵּהֶה וְלֹא מֻכָּר. "מִי אַתָּה?" שָׁאֲלָה אֶת הַגּוּשׁ בַּחֲשָׁשׁ. "שְׁשְׁשְׁ...! אֲנִי הַסּוֹד," עָנָה בְּקוֹל מְאוֹד חַלָּשׁ... כמדי בוקר התעוררה טל הקטנה אל עוד יום בבית הספר, אלא שבאותו היום, כשהעמיסה את התיק על גבה, שמעה לה כך פתאום את הצליל "ששש".... והרגישה תחושה מוזרה. כשהציצה פנימה, הופתעה טל לגלות גוש קטן שהביט בה והנחה אותה לא לספר לאף אחד על קיומו. טל ממלאת אחר הבקשה, בהתחלה ללא מחשבה, אך כעבור זמן-מה הלך הגוש וגדל, וההרגשה החלה להכביד עליה יותר ויותר... הַסּוֹד שֶׁל טַל פותח שיח על ההבדל בין סוד "טוב" לסוד "רע", על החוויה הלא נוחה לפעמים של נשיאת מידע מוסתר ועל הצורך לחלוק אותו עם אדם מבוגר. מיכל מיטלמן היא בעלת BA בתקשורת וניהול מטעם המכללה למנהל, MA בדרמה-תרפיה מטעם המכללה האקדמית לחברה ולאומנויות, בוגרת המכון הישראלי לפסיכותרפיה בפלייבק, מטפלת, מנחה ושחקנית תיאטרון פלייבק ובעלת ניסיון מקצועי עם מגוון אוכלוסיות: ילדים, נוער, בוגרים, חינוך מיוחד והגיל השלישי.