"זו יצירה שיש בה לא רק מקוריות עצומה, אלא גם יופי מיוחד, אפילו מהפנט" ('איוונינג סטנדרד'); "דיוקן מרגש עמוקות של אהבתם של גבר ואשה נשואים" ('גרדיאן'); "רומאן נוגע ללב ומטריד, כתוב בהעזה של דמיון" ('פַיננשל טיימס').'הענק הקבור', הרומאן השביעי של אישיגורו, חתן פרס נובל לספרות, מדמיין את אנגליה של תחילת המאה השישית לספירה. הרומאים כבר נסוגו ממנה, ולאחר שנים של מלחמות עקובות מדם בין התושבים המקוריים, הבְּריטונים הנוצרים, לבין הפולשים מיבשת אירופה, הסקסונים עובדי־האלילים, משתרר שלום שביר, וכפרים בריטוניים חיים בשלווה לצד כפרים סקסוניים.אנגליה זו היא זירה של פנטזיה, שמִפלצים אוכלי־אדם ויצורים על־טבעיים הם בה סכנה יומיומית. הרומאן נפתח כשבני־זוג קשישים, אַקְסְל ובִּיאַטריס, שאהבתם המרשימה הִתמידה ושרדה את השנים, חשים לפתע חובה להסתכן בדרכים וללכת לפגוש את בנם, אשר הכפר שלו, לדעתם, אינו רחוק – אף שהם מתקשים לזכור את הבן ומדוע הלך מהם לבלי שוב לפני שנים.בעיית הזיכרון אינה רק שלהם. על כל הארץ נפלה קללה של ערפל שִׁכחה סמיך. רק רְמָצים של זיכרון, צללים של פָּנים זכורות־למחצה, צצים ועולים מפעם לפעם מן העבר.המסע של אקסל וביאטריס ילך ויסתבך, יתגלגל להיות מסע הרפתקאות של חמישה אנשים בעלי אינטרסים מנוגדים, מסע שופע מלכודות, קרבות, בגידות ותהפוכות, שייחשף בו המאבק ההרואי בין המבקשים לחסל את הגורם הדרקוני שאחראי לערפל השִׁכחה, לבין המבקשים לשמר את קבירת העבר ונכשלים בכך.האם היתה אהבתם של אקסל וביאטריס מתעצמת כך גם אלמלא בזז הערפל צללים ופינות אפלות מן העבר שלהם? האם תשרוד אהבתם את מבחן השלמוּת הצפוי להם בסיום? האם יוכל השלום בין הסקסונים לבריטונים להימשך לאחר התפוגגות הערפל, כשיצופו לזיכרון טבח של נשים וילדים וזקנים, בתים שעלו באש, וכשהעבר המִתחיה יפיח מחדש את השנאה ואת הצורך בצדק ובנקמה?מצבים של מחיקת רגשות, קבורת זיכרונות והכחשה העסיקו את אישיגורו גם ברומאנים קודמים שלו. אבל המֶסר המפתיע והאקטואלי תמיד, ההופך את 'הענק הקבור' לרומאן שבכוחו להטריד את קוראיו ימים רבים לאחר סיום הקריאה, הוא הספק שמטיל הספר בהנחות המקדשות את פולחן הזיכרון ההיסטורי, את היד־ושם של העבר, הנחות שאף מקשרות בין הנגשתם של המושכח והמודחק לבין החוסן הנפשי. אישיגורו מַפנה זרקור אפקטיבי אל האסון של הזיכרון האישי והקולקטיבי, ואל חסד השִׁכחה, אל הגלדת הפצעים, והשלום והשלווה והאהבה, שרק ערפל הזיכרון יכול לאפשר. בכך אכן הופך 'הענק הקבור' ל"אגדה יפהפייה, שהליבה שלה מֶסר קשה" ('הטיימס').