בשני העשורים האחרונים נושא הפרטיות האישית אינו יורד מסדר היום הציבורי. חדשות לבקרים מתפרסמות ידיעות על הפרת הפרטיות האישית במרחב הסייבר. יותר ויותר אנשים ורשויות מבינים עד כמה דורש מצב (חוסר) הפרטיות הנוכחי הסדרה ואסדרה. אולם הדיונים על הפרטיות האישית לוקים בחוסר בהירות ביחס לשורה של שאלות: מהי פרטיות כמושג? על מה והיכן היא חלה? היכן מתחיל ומסתיים המרחב הפרטי והיכן מתחיל המרחב הציבורי? מה מקומה של הפרטיות ביחס למושגים אחרים כמו חופש, אוטונומיה וחירות? היכן עומדות זכויות הפרט לעומת זכות הציבור לדעת? ואיך כל זה אמור להיות מוסדר בעידן של טכנולוגיית המידע האופפת את הפרט האנושי בכל אשר ילך? אמנם נעשו ניסיונות רבים להגדיר מחדש את מושג הפרטיות האישית, אולם בספר שלפניכם חולצו רכיבי היסוד של הפרטיות האישית מההגדרות השונות. על סמך זאת מציע יאיר אופנהיים לחלק את הפרטיות האישית לפרטיות אישית עמוקה ולפרטיות אישית כללית, ולהמיר את הדיון ביחס לפרטיות האישית במידע על הפרטיות האישית העמוקה ובמידע על הפרטיות האישית הכללית. הגדרות חדשות אלו מאפשרות להציב גבול ברור ביחס להשפעת טכנולוגיות המידע על הפרטיות האישית. הטענה המרכזית של הספר היא שעד לעידן טכנולוגיות המידע, הפרטיוּת האישית העמוקה הייתה בלתי נגישה ולכן לא הייתה תלוית ציוויליזציה; לעומת זאת, הפרטיות האישית הכללית תמיד הייתה והנה תלוית ציוויליזציה. הבחנות אלו מאפשרות להראות כיצד טכנולוגיות המידע פועלות ביחס לשני סוגי הפרטיות במטרה לחשוף אותם ולהפכם לציבוריים, וכמו כן להראות שהשינוי הגדול בעידן טכנולוגיות המידע ביחס לפרטיות האישית הוא שבעזרתן אפשר לחשוף לראשונה את הפרטיות האישית העמוקה, ובאופן הזה לפגוע בצורך אנושי קיומי שהוא תנאי לקיום הפרט, ולא פחות מכך תנאי לקיום החברה. ד"ר יאיר אופנהיים עסק שנים רבות בניהול מערכות מידע בחברות רב-לאומיות כמו דלתא-גליל, ג'נראל אלקטריט, חברת טבע ועוד; הוא בעל תארים אקדמיים במתמטיקה, מדעי המחשב, מנהל עסקים ולימודי ביטחון; בעל תואר דוקטור לפילוסופיה ממכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב.