ספר זה הוא מחקר ראשון מסוגו בתולדות העלילון (הקומיקס) העברי ומתאר את השינויים וההתפתחות שעבר בין השנים 2000-1935. אלי אשד,עורך המחקר,ממשיך במפעלו המרכזי,חקר התרבות הפופולרית העברית,שבו הוא עוסק שנים רבות. במחקרו מתמקד אשד בתחום הקומיקס,שנחשב במשך זמן רב שולי בתרבות הישראלית. הוא סוקר את תולדות הקומיקס העברי מהתחלותיו בשנות השלושים של המאה העשרים דרך עבודותיהם של המאייר אריה נבון (ושותפתו לכתיבה,לאה גולדברג),יעקב אשמן,פנחס שדה,הכותב והמאייר דודו גבע,אומן הקומיקס החשוב ביותר בתרבות הישראלית שפנה גם לקהל בוגר,ואורי פינק,הקומיקסאי המצליח והידוע מכולם. בעבודותיהם של יוצרים אלה משתקפות השפעות החברה והתרבות המקומית,השפעות אירועים מכוננים בתולדות המדינה והשפעותיהם של יוצרים בולטים בתחום הקומיקס העולמי,אשר חוללו תמורות רבות באפיוני העלילון הישראלי. המחקר מגלה הבדלים דרמטיים בין סיפורי העלילון,שהתפרסמו בעיקר בעיתוני הילדים,משנות השלושים (בימי המנדט הבריטי) ועד סוף שנות השבעים,ובין סיפורי העלילון שנוצרו משנות השמונים ואילך. עד סוף שנות השבעים של המאה העשרים התאפיין העלילון הישראלי בדרך כלל בגישה לאומית,פטריוטית ואוהדת בכל הקשור למדינה,מטרותיה וערכיה המרכזיים,אשר היוותה בסיס לקונצנזוס חברתי מאחד. בעיתוני הילדים טופחה דמותו של הצבר הישראלי שהיה לאחד מסמלי המדינה. מסוף שנות השבעים החלו להתפרסם בעיתונים למבוגרים עלילונים פרי יצירתו של דודו גבע,שסימנו שינוי בשיח המאפיין את העלילון הישראלי. העלילונים,בעיקר אחרי מלחמת יום הכיפורים,נעשו פלטפורמה ללשון סטירית ארסית חתרנית ולעיתים משולחת רסן,המקעקעת נורמות וערכים אידאולוגיים ומנפצת פרות קדושות. עם זאת,יש לומר שאלמנטים חתרניים נון-קונפורמיסטיים שזרעו ספקות בנוגע לגישה הלאומית הדוגלת ביצירת תרבות "עברית-ציונית",צצו מדי פעם גם בשנים שבהן סוגת הקומיקס שיקפה את הקונצנזוס הלאומי.

ספר זה הוא מחקר ראשון מסוגו בתולדות העלילון (הקומיקס) העברי ומתאר את השינויים וההתפתחות שעבר בין השנים 2000-1935. אלי אשד, עורך המחקר, ממשיך במפעלו המרכזי, חקר התרבות הפופולרית העברית, שבו הוא עוסק שנים רבות. במחקרו מתמקד אשד בתחום הקומיקס, שנחשב במשך זמן רב שולי בתרבות הישראלית. הוא סוקר את תולדות הקומיקס העברי מהתחלותיו בשנות השלושים של המאה העשרים דרך עבודותיהם של המאייר אריה נבון (ושותפתו לכתיבה, לאה גולדברג), יעקב אשמן, פנחס שדה, הכותב והמאייר דודו גבע, אומן הקומיקס החשוב ביותר בתרבות הישראלית שפנה גם לקהל בוגר, ואורי פינק, הקומיקסאי המצליח והידוע מכולם. בעבודותיהם של יוצרים אלה משתקפות השפעות החברה והתרבות המקומית, השפעות אירועים מכוננים בתולדות המדינה והשפעותיהם של יוצרים בולטים בתחום הקומיקס העולמי, אשר חוללו תמורות רבות באפיוני העלילון הישראלי. המחקר מגלה הבדלים דרמטיים בין סיפורי העלילון, שהתפרסמו בעיקר בעיתוני הילדים, משנות השלושים (בימי המנדט הבריטי) ועד סוף שנות השבעים, ובין סיפורי העלילון שנוצרו משנות השמונים ואילך. עד סוף שנות השבעים של המאה העשרים התאפיין העלילון הישראלי בדרך כלל בגישה לאומית, פטריוטית ואוהדת בכל הקשור למדינה, מטרותיה וערכיה המרכזיים, אשר היוותה בסיס לקונצנזוס חברתי מאחד. בעיתוני הילדים טופחה דמותו של הצבר הישראלי שהיה לאחד מסמלי המדינה. מסוף שנות השבעים החלו להתפרסם בעיתונים למבוגרים עלילונים פרי יצירתו של דודו גבע, שסימנו שינוי בשיח המאפיין את העלילון הישראלי. העלילונים, בעיקר אחרי מלחמת יום הכיפורים, נעשו פלטפורמה ללשון סטירית ארסית חתרנית ולעיתים משולחת רסן, המקעקעת נורמות וערכים אידאולוגיים ומנפצת פרות קדושות. עם זאת, יש לומר שאלמנטים חתרניים נון-קונפורמיסטיים שזרעו ספקות בנוגע לגישה הלאומית הדוגלת ביצירת תרבות "עברית-ציונית", צצו מדי פעם גם בשנים שבהן סוגת הקומיקס שיקפה את הקונצנזוס הלאומי. אשד מראה במחקרו כיצד הקומיקס הישראלי, למרות כיווני התפתחות אלה, הפך להיות מרכזי הרבה יותר בתרבות הישראלית הפופולרית. תרבות זו, שיש בה הרבה מן הפרוע, כאוטי, לא אתי, הנתונה להשפעות משתנות, עומדת מנגד לתרבות הקנונית, ההגמונית, ומנהלת איתה דיאלוג עשיר ומורכב. התרבות הפופולרית בנגיעה חסרת הבושה שלה בנמוך, בסנסציוני, בפורנוגרפי ובלשונה הסטירית הפרועה, הניהיליסטית וחסרת הגבולות, אומרת משהו חשוב על עצמנו, ומכניסה אלמנט של תסיסה, חוסר שקט וחוסר נחת לתרבות שלנו. זהו אלמנט חשוב ביותר, חיוני, וחשוב לחקור אותו. אלי אשד בספר הזה, כמו בכל מפעלותיו, עושה את זה. ד"ר אלי אשד, "בלש תרבות" החוקר תעלומות שונות, ספרותיות והיסטוריות, הוא סופר, עיתונאי, מרצה, המתמקד בחקר המקרא, היסטוריה, תרבות וספרות פופולרית, תרבות המיסטיקה והניו-אייג' בישראל ובעולם, ומשדר באופן קבוע ברדיו ובטלוויזיה בתחומים אלה. הוא עורך את מגזין "יקום תרבות" מגזין הרשת הגדול ביותר לתרבות עברית וכללית. מספריו פורצי הדרך בחקר הספרות הפופולרית הישראלית: • "מטרזן ועד זבנג: הסיפור של הספרות הפופולרית העברית" (הוצאת בבל, 2001) מחקר ראשון בסוגו של הספרות הפופולרית בישראל, לילדים ולמבוגרים. על ספר זה קיבל את תואר "סופר השנה" מהעיתון מעריב בשנת 2003. • "הגולם: סיפורו של קומיקס ישראלי" שחיבר עם אורי פינק (הוצאת מודן, 2003)