אחרי האימון של אייאקס אמסטרדם במתחם האימונים, ישבתי במזנון עם אגדת נבחרת הולנד, דניס ברגהאמפ. הייתי אורח מיוחד של המועדון וכולם עשו כל שביכולתם כדי לגרום לי להרגיש נוח. דניס ברגהאמפ, שהיה אז רק בן עשרים, הזמין לעצמו בירה. "ויקי, מה בשבילך?" שאל אותי. ההולנדים לא הצליחו להגות את השם שלי – ויקו. בשבילם הייתי תמיד ויקי. "אני קולה," עניתי. ברגהאמפ חייך לעברי ואז צעק לברמן בהולנדית, "תביא לו בירה." הייתי בן 26 ומעולם לא שתיתי בירה לפני כן, אבל ברגהאמפ הזמין וזה נראה לי מאוד לא מנומס לסרב לו. בתוך שתי לגימות כבר הרגשתי שיכור; איבדתי תחושה בפנים ובכפות הידיים, הכול הסתובב סביבי ולא הבנתי מה קורה לי. פתאום הכול נראה כמו חלום. מה לי, לויקו – הילד הקטן משכונה ד' מבאר שבע, שחלם הכי גבוה אבל תמיד היה הכי נמוך – ולהולנד? לאייאקס? לדניס ברגהאמפ? אולי אני בכלל חולם את כל זה? ויקו חדד הוא מאמן כדורגל ישראלי. הוא נולד בשכונה ד' בבאר שבע וחלם תמיד להיות מאמן מצליח. בספר זה הוא מספר סיפורים מאחורי הקלעים על תקופתו כשחקן במחלקת הנוער של הפועל באר שבע, על הפרישה, המעבר לאימון של קבוצות בליגות הנמוכות, ומשם עבודתו כמאמן בליגות הבכירות ועד למשחק השיא בקריירה שלו, מול ברצלונה בגביע אירופה, בדיוק לפני שלושים שנים. בנוסף לויקו חדד היה חלק משמעותי בכניסתה של אלונה ברקת להפועל באר שבע. במהלך הקריירה שלו כמאמן, חדד הטמיע שיטות מדעיות, סטטיסטיקה ואימון מנטלי בעולם הכדורגל. לא סתם זכה לכינוי "ויקו מחשביקו". זהו ספר חובה לכל מי שחולם להיות מאמן בישראל.