מעריצים אותה ובזים לה, מקנאים בה ושונאים אותה. היא עשירה, מגוונת, עוצמתית, מפתה ומושכת. היא בדלנית ומסתגרת, אך גם נוטלת אחריות כ"שוטר של העולם". היא מובילה את המדע העולמי, אך גם דתית ושמרנית. ובכל זאת, למרות ריבוי הפנים שלה, היא מופעלת על־פי מנגנון תרבותי משותף, ככתוב בסמלה: E pluribus unum — "מתוך רבים, אחד". והיא תמיד חידתית: ארצות הברית של אמריקה. מאז ומתמיד היה יחסן של ארצות העולם לארצות הברית אמביוולנטי. אבל למרות השניוּת, עוד ועוד אנשים נוהים לטעום ממנעמיה כתיירים, ועוד ועוד מהגרים אליה כדי לממש בה את "החלום האמריקאי". דלתה של אמריקה פתוחה לאוהבי החירות והזכויות, והקפיטליזם בה מאפשר לכל חולם ויזם להצליח בגדול. וכך, זה 250 שנה שעיני העולם כולו נשואות אליה יותר מאשר לכל ארץ אחרת, כדי להעתיק ממנה או כדי לזכות בחסדיה. אך כל כמה שכתבו על אודותיה וצרכו מתוצריה, אמריקה נותרת חידתית, ותרבותה — בלתי מובנת. לכבוד שנת ה־250 לעצמאותה של ארצות הברית, מציע פרופ' גד יאיר בספרו זו היא אמריקה: דיוקנה של אומה אפיון תרבותי מעמיק של "האומה הגדולה בעולם". כתיבת הספר נעשתה בתום שלושה עשורים של ליקוט ת