"פעמים רבות ראיתי, באי-שקט מהול בעצב אינסופי, את נשמתם של בעלי חיים מתגלה במעמקי עיניהן; את נפשו של חתול, של כלב, של קוף, מיוסרת לרגע כמו נפש אדם, נחשפת פתאום מתוך המבט ותָרה אחר נפשי שלי בחיבה, בתחנונים או באֵימה […] שתי החתולות שאת סיפורן בכוונתי לסַפר קשורות בזיכרוני בכמה שנים מאושרות למדי בחיי." פייר לוטי מספר הפעם את סיפור חייהן של שתיים מחתולותיו האהובות – האחת סינית והשנייה צרפתייה. תחילה הן חשדניות וכמעט עוינות, אך במשך הזמן הן לומדות לחיות ביחד, בידידות מופלאה שרק חתולים מסוגלים לה.