מהי קסמה של ביוגרפיה להיות ליצירה ספרותית ראויה? מה הופך ספר ביוגראפי לרומן חשוב וראוי? שאלות אלו ליוו את מהלך העריכה של "חיים - סודות גלויים". התשובות נתבהרו כשהשאלות לגבי אמיתות הסיפור הלכו והתפוגגו, ועונג צרוף ליווה אותי במהלך הקריאה, מתחילתה ועד סופה. והמציאות, היתה או לא היתה כפי שנכתבה, הפכה זניחה לחלוטין. כל שנותר הוא, ספר חשוב בעל ערך מאלף על מהות וניצחון הרוח. מכשולים ומהמורות הפכו למנוע לצמיחה, והעניקו כוח ופליאה למסתורין שהחיים מזמנים. עם סיום מלחמת העולם השנייה, אישה כורעת ללדת, העיתוי והיכולת שלה לתפקד כאם, תווים לתינוקת רשת סבוכה של התמודדות בלתי אפשרית. חודשים ספורים לאחר הלידה, חושפת האם סןד אפל בעברו של בעלה, אבי בתה. החשש לגורל הילדה והצורך לגונן עליה, מצווים אותה להעלים את האב. שלושים ושש שנים של חוסר ידיעה מוחלטת על האב הנפקד מרחפים כעננה בחיי הגיבורה. אך זה לא מונע ממנה מלקיים חיים תקינים, להינשא ולהקים משפחה, ללדת שתי בנות במרווחי זמן של 7 שנים בין אחת לשנייה. עקב עקרות זמנית, מגיעה הפתעה משמחת, כאשר נולד למשפחה בן זכר. האושר שהביא איתו הרך הנולד מתגלה כמאבק בלתי צפוי למהלך השנים הבאות - זמן קצר לאחר הלידה מתגלעים סמנים קשים של בעיות התפתחות אצל התינוק - תשעה חודשים של בדיקות וטיפולים אינסופיים מסתיימים בתשובה אחת שמרסקת את שלמות המשפחה: "לילד יש שיתוק מוחי." מודיעה רופאת בית החולים. ומכאן מתחיל מסע קשה ומרתק להפריך את הקביעה האיומה, ולו למען תקווה לעתיד סביר לילד. במסירות ועקשנות הירואית, מחליטה חנה להילחם, כנגד כל חומות הבורות של אותם ימים בכל הקשור לידע המועט, בשיתוק מוחי. במהלך שהייה בבית החולים, בעקבות ניתוח מוח שעובר מתן, שאמור "לתקן את חוליו", מתגלים במפתיע סודות עלומים ומצמררים על אודות האב שנפקד ונגנז מחייה של חנה. האם גילוי זה יסגור ויאחד קצוות מפוצלים של מעגל החיים? האם החשיפה של גילוי האב וסיבות המעשים של האם יביאו מזור לנפש שנכספה לאב הנעלם? ביד בטוחה ואמונה כותבת חנה אלג'ם, סיפור חיים מרתק. תעצומות האמונה והעיקשות לכופף את הגורל, וליישרו מחדש לחיים תקנים וראויים עושים את הספר הזה ליצירה חד-פעמית, המעניקה לאדם את היכולת לנתב את חייו לתפארת. אלג'ם מוכיחה שניתן לחזור אחורה במשעולי החיים, לשוב אליהם בבטחה ולזרוע בהם זרעים לצמיחה מפוארת. "חיים - סודות גלויים הוא ספרה הראשון של חנה אלג'ם. יואב אלוין