תופים מאת ישי ונטורה , הוא קובץ סיפורים קצרים וצורבים שמשרטט בעקיפין את ההוויה הישראלית הגברית, מילדות עד בגרות, על הסוואותיה, פגמיה ומחיריה. הסיפורים, הכתובים ברובם בגוף ראשון מנקודות מבט שונות וברגישות ערנית ודרוכה, הם כמו היאחזויות נואשות מאד ואנושיות מאד בקרקע של מציאות מתפוררת, כשהכאב אורב מעבר לפינה, ואולי היה שם מאז ומעולם. ישי ונטורה , יליד שנות השישים, נצרת־עילית. ילדותו עברה עליו בשכונת תל־גיבורים בחולון, שכונה של פעם עם מרכז מסחרי קטן, שכן בגופייה המשקיף מהמרפסת ואימהות הקוראות לילדיהן לעלות הביתה. בגרותו עברה עליו בכור ההיתוך הגברי־ישראלי־בורגני־עירוני, בואך מודיעין (צבא, לימודים, משפחה והייטק). וכור ההיתוך הזה היה לו די והותר, עד שהחל לכתוב סיפורים.